כמה עולה להטמיע מערכת לניהול מידע?

התשובה היא תלוי … זה תלוי בצרכים של ארגונכם, מורכבות התהליכים הארגוניים, המידע הארגוני, מספר המשתמשים במערכת ועוד. אנחנו מקבלים מספר בקשות להצעת מחיר מדי שבוע עבור הטמעת מערכת סיילספורס ויישומי גוגל. לצערי, מרביתן לא כוללות מספיק אינפורמציה כדי לספק הצעת מחיר.

על-מנת לזרז את תהליך מציאת השותף הטכנולוגי האידיאלי וכדי לקבל הצעת מחיר מדויקת (ככל האפשר) אתם צריכים לכתובRFP  (Request for Proposal). מדובר במסמך, אשר מכיל את כל המידע על הפרויקט. על-אף מה שרבים טוענים, אין פורמט אחיד ו"נכון" ליצירת RFP. החוק היחיד הוא, שבאופן כללי, המסמך צריך לתת תמונה מספקת על הפרויקט והצרכים הארגוניים.

אני רוצה לחלוק איתכם מספר תובנות מהניסיון שלנו ב- Cloud for Good, שיעזרו לשפר את הצעות המחיר שתקבלו:

1. הגיעו מוכנים

יתכן ולעולם לא תוכלו להסביר את רזי שפת ה-Apex (שפת הקוד של Salesforce) וזה בסדר גמור. למרות זאת, לפני שאתם פונים לספקים, וודאו שאתם מבינים מה אתם צריכים ומה ניתן לעשות, דברו עם ארגונים אחרים שעושים דברים דומים, התייעצו עם מתנדבים וחברי וועד מנהל וקראו מאמרים רלוונטיים.

2. מי אתם?

בפנייה לספק צרפו גם את המשימה של הארגון (בקצרה!) והרחיבו במידע על התוכניות, האינדיבידואלים והארגונים אותם אתם רוצים לנהל.

3. מה האופי של הפרויקט? מה אתם צריכים? מה אתם מצפים להשיג?

כאשר אתם עונים על השאלות הללו וודאו שאתם מגדירים את המטרות של הפרויקט, כולל הקשיים בהם אתם נתקלים כיום (מה הוביל אתכם לחפש מערכת חדשה?). זכרו, יתכן שלכל מחלקה בארגון מטרות וקשיים שונים. למשל "קושי לעקוב אחר בוגרי תוכניות" או "חוסר יכולת לנהל רישום של מתנדבים".

בנוסף לכך, הגדירו היכן אתם רוצים להיות בסיום הפרויקט. לדוגמא "לבנות ולשמור על קשרים ארוכי-טווח עם התורמים המוערכים שלנו על ידי יצירת חוויה מותאמת אישית בכל נקודות המגע ועל ידי צפייה מראש של צורכי התורמים ומתן הצעות המותאמות לצורכיהם".

4. כן, אנחנו צריכים לדעת מה התקציב שלכם

תמיד כללו את התקציב של הפרויקט. אתם בוודאי חושבים שלא כדאי לכלול את התקציב, מכיוון שזה לא משאיר מקום למשא ומתן, אני לא מסכים. הערכה תקציבית תאפשר לי, כשותף הטכנולוגי שלכם, להעריך האם אנחנו מתאימים. מעבר לכך, התקציב שלכם יראה שאתם רציניים, מודעים למורכבות הפרויקט (שעשיתם שיעורי בית!) ושיש לכם את התקציב להוציאו לפועל. לעולם אל תיצרו את התקציב לפרויקט על סמך הצעות המחיר שקיבלתם.

5. אתם צריכים לוח זמנים

"אנחנו רוצים להתחיל בהקדם האפשרי" – זו התשובה השנייה הכי פופולארית שאני מקבל אחרי שאני שואל "האם יש לכם לוח זמנים להטמעה?" התשובה הכי פופולארית היא "לפני שנתיים". העדר אבני דרך יכול להעיד שהלקוח הפוטנציאלי לא עשה שיעורי בית ושהתקציב לפרויקט עדיין לא אושר. אתם צריכים לכלול במסמך לפחות את התאריך בו תבחרו בשותף הטכנולוגי, תאריך התחלת הפרויקט והתאריך בו תרצו שהטמעת המערכת תסתיים.

6. הבחינו בין צריך לרוצה

הגדירו קדימויות לצרכים שלכם והבחינו בין מה חובה (הצרכים הכי דחופים של ארגונכם), חשוב (נחוץ אבל לא דחוף) ורצוי (מאפיינים שהייתם רוצים אם הייתם חיים בעולם ללא מגבלות תקציביות). לדוגמא:

• חובה: לדעת מדוע הארגון מאבד תרומות חשובות
• חשוב: השלמת משימות אדמיניסטרטיביות ביתר קלות
• רצוי: איתור תורמים דרך פייסבוק

7. מידע רלוונטי נוסף:

• הגדירו היבטים מרכזיים בעבודתכם ושרטטו אותם כתרשים זרימה.
• ציינו את השדות הקשורים בתהליכים.
• זהו את הדוחות הדרושים למחלקות השונות.
• האם אתם משתמשים במערכת מידע קיימת? כמה זמן אתם משתמשים בה? האם אתם בוטחים במידע שהיא מכילה? האם הוא "נקי"?
• כמה אנשי צוות ישתמשו במערכת? כמה אנשים משתמשים בה כיום? האם יש עוד אנשים שיצטרכו גישה למידע  (ועד מנהל, מתנדבים, סטודנטים…)?

מוכנים? צרו איתנו קשר כדי לשוחח על הצרכים שלכם.

איזה גרסה של סיילספורס מתאימה לארגון שלי?

קרן סיילספורס מציעה למלכ"רים ולחברות לתועלת הציבור (חל"צ) עשרה רישיונות של גרסת ה-Enterprise בחינם. הארגון שלך יכול לבחור בין שתי תצורות שונות של תרומה – Salesforce CRM  או Salesforce CRM and Nonprofit Starter Pack. מה ההבדל? איזה גרסא רלוונטית לארגון שלך?

תצורת ה-Salesforce CRM היא הגרסה הסטנדרטית, אשר בדרך-כלל מתאימה יותר למגזר העסקי. למרות זאת, סיילספורס היא אחת הפלטפורמות הגמישות ביותר בשוק וניתן להתאים את תצורה זו לצרכים ומשימה של ארגונך. הגרסה הסטנדרטית תאפשר לארגון שלך שליטה מלאה על המערכת, בניגוד לגרסה המותאמת לעמותות, אולם יתכן וידרשו יותר משאבים (זמן וכסף) כדי לתפור אותה לצרכי הארגון.

מהי ה-  NPSP) Nonprofit Starter Pack)?

השם של התצורה קצת מטעה. לא מדובר בגרסה למתחילים, אלא תצורת בסיס שנוצרה על-מנת לעזור לעמותות להשתמש בסיילספורס ולתמוך בצרכים הבסיסיים והרחבים ביותר שיש להן. כיום, התצורה מורכבת מחמש חבילות, שכל אחת מהן כוללת שדות ואובייקטים מותאמים אישית (customize), דוחות, תהליכים אוטומטיים (workflows), קוד (Apex) ועמודי  VisualForce.

מהן חמשת החבילות?

1. אנשי קשר וארגונים (Contacts and Organizations) – מאפשרת לנהל קשרים עם ארגונים ואינדיבידואלים (אנשי קשר שאין להם ארגון). לדוגמא: תורמים, משתתפים, סטודנטים, או מתנדבים.
2. משקי בית (Households) – מאפשרת לאגד מספר אנשי קשר תחת קורת גג אחת. חבילה מאוד רלוונטית לארגונים שמגייסים תרומות מבתי אב או למשל, ארגונים חינוכיים ששני אחים יכולים להשתתף בתוכניותיהם.
3. תרומות חוזרות – ניהול תרומות אשר ניתנות לאורך זמן. הקלטתי סרטון קצר שמדגים את החבילה הזאת, לצפייה לחץ כאן.
4. שייכות ארגונית (Affiliation) – ניהול מעקב אחר הקשר של אנשים עם ארגונים. לדוגמא, חשוב לי לדעת שישראל כהן הוא עובד בחברת אינטל והוא גם חבר בוועד המנהל של עמותת "הצל את הלוויתן".
5. ניהול קשרים (Relationships) – מאפשרת לנהל יחסים בין שני אנשי קשר, למשל: משפחה, חבר, מכר, קולגה ועוד. לצפייה בסרטון קצר המדגים את החבילה, לחץ כאן.

יתרונות:

• "גרסת מדף" המתאימה לצרכיהן של עמותות רבות
• מאפשרת לנהל יחסים גם עם אינדיבידואלים ולא רק עם ארגונים
• אין צורך להוריד עדכונים או לעדכן את הקוד כאשר יש גרסאות חדשות של סיילספורס כי קרן סיילספורס עושה זאת אוטומטית
• ניתן להסיר את כל החבילות בקלות

חסרונות:

• כל ארגון הוא שונה, יתכן שגרסת המדף לא תתאים לצרכים הייחודיים של ארגונך
• החבילה מנוהלת על-ידי קרן סיילספורס (managed package) ולכן, מרכיבים רבים נעולים ואין אפשרות להתאימם ולשנותם – פחות שליטה.
• המודול המאפשר לנהל יחסים עם אינדיבידואלים (one-to-one) מאוד מוגבל
• ההתקנה של החבילה (אם נרשמתם רק ל-Salesforce CRM) מאוד מסובכת

עלויות הטמעה והדרכה

גם אם תבחר בגרסה הסטנדרטית או בגרסת המדף (NPSP) , סביר להניח שארגונך יצטרך עזרה בהתאמת המערכת לצרכיו, העברת מידע ממערכות קודמות, הטמעה והדרכה. העלות של כל אלו תלויה בצרכים של הארגון, מספר אנשי הצוות שישתמשו במערכת, טיב המידע הקיים ומורכבות התהליכים הארגוניים. אם גרסת המדף מתאימה לצרכים של ארגונך יתכן ותצטרכו פחות התאמה מאשר הגרסה הסטנדרטית.

בכל מקרה, אין מה להפסיד…

קרן סיילספורס מאפשרת להירשם ל-30 יום ניסיון לפני שמקבלים את ההחלטה. אם אתה לא בטוח, הירשם לשתי התצורות לפני הגשת הבקשה לקרן. מוכן להתחיל את התהליך, לחץ כאן כדי להירשם.

שוב, אנא זכור שלא משנה באיזה גרסה תבחר, ככל הנראה הארגון שלך יצטרך לערוך התאמות – אין פתרונות קסם. סיילספורס היא אחת הפלטפורמות הגמישות והמתקדמות שקיימות ואין לי ספק שהיא תוכל לתמוך בצרכי הארגון שלך.

עדיין לא בטוח? צור איתי קשר כדי להתייעץ איזה גרסה מתאימה לארגונך. אנו מספקים שעת ייעוץ טלפוני חינם לעמותות.

סיילספורס בעברית

אני אתחיל מהשורה התחתונה, יש סיילספורס בעברית!

החל מהיום שבו התחלתי להשתמש בסיילספורס (עוד כמגייס משאבים בעמותת 1+1), לפני יותר מארבע שנים, שמעתי שיום יבוא וסיילספורס תהיה זמינה גם בעברית. בכל שנה פיללתי ביחד עם משתמשים רבים נוספים בישראל, לשנה הבאה עם אפשרות ליישור לימין (הבהרה: סיילספורס תומכת בעברית כבר מספר שנים, אך היא לא תמכה ביישור לימין וכן, ממשק המשתמש היה באנגלית).

 

עוד בינואר 2008 כאשר הגיע לישראל מנכ"ל החברה, מארק בניהוף, ניסיתי לחלץ ממנו תשובה לשאלת מליון הדולר, מתי התוכנה תגויר? לאחר מכן, התגייסתי ביחד עם רבים אחרים כדי להצביע ולקדם את העברית דרך ה-Idea Exchange של סיילספורס ולבסוף, כחלק מצוות NPTech  שלחנו מכתב למארק עם פנייה נרגשת המסבירה את הצורך של המגזר השלישי בישראל בעברית. קיבלנו תשובה… זה יגיע הוא כתב.

 

אז היום הגיע וכך מפעילים את העברית בסיילספורס:

1. Setup | My Personal Information | Personal Information
2. Edit
3. Select Hebrew
4. Save

 

בחודשים האחרונים הייתי מעורב בבחינת הגיור של התוכנה לעברית ביחד עם אחד הלקוחות שלי, ארגון גוונים. הגשנו לסיילספורס עשרות רעיונות לשיפור ועשינו תיקוני הגהה. אני מקווה שהעברית תעזור לאימוץ הפלטפורמה בעמותות בישראל ובכך, תוכל לעזור לכם לשרת את הקהילה בצורה טובה יותר.  אך שימו לב, התבנית של סיילספורס לעמותות (The Non Profit Starter Pack) עדיין לא תורגמה לעברית. כלומר, האובייקטים, השדות והערכים שנבנו עבור עמותות (למשל אובייקט ה-Household) עדיין באנגלית (זה לא מונע מכם לעבור לעברית) ולכן, אני רוצה לבקש מכם להתגייס ולהצביע על תרגום התבנית לעברית. פשוט לחצו פה כדי לעבור לעמוד הקהילה של סיילספורס והצביעו.

 

רשתות חברתיות ועמותות

[הערה: הפוסט פורסם במקור בבלוג של הזווית השלישית: http://zavit3.com/archives/389]

לפני כשבועיים נערך כנס חשיפה אינטרנטי של ה- Nonprofit Social Network Benchmark Report, ממצאי הסקר מצביעים על-כך שהרשתות החברתיות האינטרנטיות הפכו להיות החלק הארי באסטרטגיה האינטרנטית של מלכ"רים בארה"ב, כ-86% מהעמותות נמצאות בפייסבוק ו-60% בטוויטר.

בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 2009, נמצאה עלייה בשימוש של ארגונים בפייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), סטגנציה בשימוש בלינקד-אין (LinkedIn) ו-YouTube וירידה משמעותית בשימוש ב-MySpace. הסקר בחן את השימוש של כ-1,200 מלכ"רים ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

בפוסט זה אתמקד בארבעת השאלות הנפוצות ביותר שעולות במסגרת עבודתי עם ארגונים לשינוי חברתי בישראל ובארה"ב, בתחום ניהול האסטרטגיה הארגונית ברשתות החברתיות האינטרנטיות:

1. מה אופי הפעילות ברשתות חברתיות?

רובן המכריע של העמותות (92%) משתמשות ברשתות חברתיות כדי לקדם את המותג שלהן, תוכניות, אירועים או שירותים. התשובה השנייה הכי פופולארית (42%) הייתה פיתוח משאבים. לכן, ברוב המקרים, המחלקה שאחראית על התחום היא מחלקת השיווק.

2. כמה זה עולה?

כ-85% מהנשאלים השיבו שישנו לפחות איש צוות אחד ברבע משרה אשר אחראי על פיתוח ותחזוקת הנראות הארגונית, עלייה של 5% מסקר דומה שנערך בשנה שעברה. כמו כן, מחצית מהארגונים העריכו כי בשנים-עשר החודשים הבאים אחוז המשרה הזה יגדל, קרוב ל-50% העריכו שלא יהיה שינוי ופחות מ-4% מתכוונים לצמצמו. כ-40% מהארגונים עושים שימוש במיקור חוץ (יועצים, מעצבים, מתכנתים וכדומה).

אחד מתוך עשרה מקצה לפחות $10,000 בשנה לשם כך ופחות משני אחוזים למעלה מ-$50,000. כלומר, מספר קטן יחסית של ארגונים מוציא סכומים גבוהים על עזרה חיצונית, בעוד שהרוב אינו עושה זאת.

3. למה אנחנו צריכים את כל זה? ומה כבר אפשר לגייס מזה?

על-אף שברוב המקרים מחלקת פיתוח המשאבים אינה אחראית על תפעול הרשתות החברתיות, מרבית המלכ"רים דיווחו שהסיבה העיקרית לנוכחותם ברשת היא גיוס תרומות. בנוסף לכך, נמצאה עלייה של 104% בגיוס משאבים בארגונים, אשר מחלקת פיתוח המשאבים שלהם פעילה ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

בעוד ש-40% מהארגונים הצליחו לגייס תרומות באמצעות פייסבוק, כ-80% גייסו $1,000 או פחות בשנים-עשר החודשים האחרונים, בעוד שרק 3.5% מהארגונים גייסו $10,000 או יותר באותה התקופה. לעומת זאת, נראה שלגודל הארגון אין השפעה על הגיוס: 40% מהארגונים שגייסו תרומות באמצעות רשתות חברתיות היו ארגונים שתקציבם נמוך ממיליון דולר.

4.  איך מפעילים את זה?

מרבית הארגונים התלוננו על חוסר מיומנות כחסם עיקרי (באופן מפתיע מחסור בתקציב לא הייתה תשובה שכיחה). אולם, לדעתי, אחד התחומים שלא קיבלו התייחסות מספקת במחקר זה הוא מדידת התשואה על ההשקעה/מאמץ. הערכת ההצלחה של השימוש ברשתות החברתיות הינה המכשול הגדול ביותר העומד בפני השימוש בהן ולהערכתי, מדידה איכותית יכולה להוביל לאימוץ רחב יותר של השימוש ברשתות החברתיות. המחקר הראה שככל שהארגון משקיע יותר זמן בתחזוקת הרשתות כך עולה הציפייה שלו למדידה מדויקת של התשומה מהפעילות. אך עדיין אין בנמצא מדדים ברורים ומקובלים למדידת ההצלחה. האם חשוב מספר החברים/עוקבים שיש לארגון? או מספר האינטראקציות שיש לו עם הקהילה? ואיך מגדירים אינטראקציה?

הביצה והתרנגולת
התחום עדיין נמצא בחיתוליו וארגונים לא מוכנים להשקיע ולהתמקצע בו כל עוד לא ניתן להצביע על התשואה. אלא שתשואה לא תושג כל עוד אין בידי הצוות הכלים המתאימים. לכן, יש לפעול ליצירת חומרי הדרכה, וובינרים (סמינרים אינטרנטיים), הדרכות וכנסים. כמו כן, יש להקים קהילה שתשמש כרשת של ידע בתחום הטכנולוגיה האינטרנטית במגזר השלישי.

על ארגונים חברתיים להתאים את הפעילות שלהם ברשת האינטרנט לעידן הווב 2.0, תקשורת חד כיוונית צריכה להתחלף בדו-שיח. ארגונים אשר יראו בתורמים, מתנדבים ואינדיבידואלים אחרים כקהל אחיד וקונפורמי ולא כאינדיבידואלים רב-גוניים הדורשים מידע מעמיק ולא שטחי יתקשו להשיג את המטרה שלשמה הוקמו.

להלן שתי דוגמאות לארגונים שעושים עבודה נפלאה בפייסבוק:

• LIVESTRONG
• American Red Cross

המשותף לשני הארגונים האלו הוא שהם מעורבים בעמודים שיצרו ודואגים לערב את התומכים בהם בדיונים מדי יום. הם מטפחים קשר אישי עם אינדיבידואלים ומעדכנים את העמוד באופן קבוע עם לינקים למאמרים רלוונטיים, תמונות, סרטונים וסיפורים אישיים.

הוצאות על טכנולוגיה בעמותות: כוח אדם

בעבודתי עם מלכ"רים בישראל ובארה"ב אני נתקל באופן יומיומי באתגרים הרבים איתם מתמודד המגזר השלישי, החל מהמרוץ אחר תזרים המזומנים ועד לקשיים בגיוס כוח האדם המתאים. מתוך ניסיון העבר שלי כמחנך ולאחר-מכן כדובר ומנהל פיתוח משאבים, מצאתי שניתן למנף את הטכנולוגיה על-מנת לעזור  למלכ"רים להתמודד עם הקשיים היומיומיים ואף כדי להשיג את משימת הארגון ולכן, הקמתי את Cloud for Good.

קיימים עוד ארגונים רבים בישראל (אני ממליץ בחום לבקר בבלוג של NPTech) ובעולם, אשר שמו להם למטרה לעזור לכם, ארגוני המגזר השלישי, לעשות שימוש נכון בטרנדים הטכנולוגיים. אחד מהם הוא ארגון NTEN שבסקר שלו בנוגע למערכות לניהול קשרים במלכ"רים עסקתי לפני מספר פוסטים.

השבוע, פרסם הארגון (ביחד עם The Nonprofit Times) סקר נוסף, העוסק בכוח האדם הטכנולוגי בארגונים ובעלותו. הדו"ח שלהם מנסה לענות על מספר שאלות:

• מהי ההשקעה הכספית על טכנולוגיה במלכ"רים?
• מהו השכר הממוצע של הצוות הטכנולוגי (IT Staff)?
• מהם ההבדלים בין ארגונים קטנים לגדולים?
• מהן ההחלטות והפעולות, אשר מגדירות ארגון כ"מוביל" טכנולוגי?
• מה יכולים ללמוד ארגונים "מתקשים" מה"מובילים"?
• האם ישנה קורלציה בין תקציב, הוצאה על טכנולוגיה, מספר אנשי צוות או גודל הארגון לבין הדירוג של הארגון כ"מוביל" או "מתקשה"?

כדי להוריד את הסקר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

לפניכם התוצאות (נבחרות):

1. אימוץ טכנולוגיה

• רק 35% מהמשתתפים בסקר הגדירו עצמם כ"מובילים" טכנולוגית. מתוכם 41% היו ארגונים גדולים מאוד, 24% גדולים, 24% בינוניים ו-11% קטנים.

2. השקעה טכנולוגית

• באופן כללי, "מובילים" הוציאו פי 2.5 על טכנולוגיה מ"מתקשים".
• אחוז ניכר אמר שההוצאות בפועל (שנים 2008, 2009) גדלו בשנה האחרונה בתחומים הבאים ולפי הסדר הבא: אתר אינטרנט, חומרה, תוכנה, מיקור חוץ/יעוץ.
• ארגונים שמספקים לעצמם את התמיכה הטכנולוגית (או במילים אחרות, לא משתמשים במיקור חוץ או יועצים) הוציאו בממוצע 54% מהתקציב הטכנולוגי או $137,477 על אנשי צוות בתחום הטכנולוגיה (קטנים 46% וגדולים 65%).

3. תכנון

• תכנון טכנולוגי אסטרטגי הצביע על הצלחה באימוץ הטכנולוגיה בארגונים – לרוב המובילים יש תוכנית טכנולוגית פורמאלית ולרוב המתקשים אין.

4. מיקור חוץ

• לא נמצאה השפעה של מיקור חוץ על ההגדרה של ארגון כמוביל או מתקשה.
• ארגונים בכל הגדלים משתמשים במיקור חוץ.

5. שכר

• מנהלים בכירים משתכרים בממוצע $100,000 בשנה.
• שכרם של מנהלי תכנים אינטרנטיים, אדמיניסטראטורים של מערכות מידע ומפתחי אתרים נע בין $57,000-$62,000 בשנה.
• שכרו של הצוות הטכנולוגי התומך היה בממוצע $44,375.

כדי להוריד את הסקר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

הסקר נערך על חתך מאוד רחב של ארגונים בארה"ב (ביניהם ארגונים מאוד גדולים) ולכן, יתכן שהמספרים פחות רלוונטיים לארגון שלכם. חשוב לי שלא תפסלו את הסקר "כי בארץ לא משתכרים כאלה משכורות במגזר השלישי" או מכיוון ש"לרוב הארגונים אין את היכולות להוציא כאלו סכומים על טכנולוגיה" (דווקא תתפלאו…), אלא שתזהו את הדברים שכן רלוונטיים. כמו למשל, שבניית תוכנית אסטרטגית לטכנולוגיה בארגון היא דבר הכרחי בדיוק כמו תכנון אסטרטגי במחלקת החינוך או גיוס המשאבים בארגון.

כמו כן,  אשמח לשמוע כאן, או בקבוצה שלנו בפייסבוק, מה המצב בארגון שלכם?

חג שמח והזמנה לוובינר: חמישה טיפים לוובינר מוצלח

ראשית, ארצה לאחל לך ולארגונך חג של פריחה, נחת ומנוחה.

שיהיה לכם חג פסח נפלא!

חמישה טיפים לוובינר מוצלח – ההרשמה פתוחה!

אני רוצה להזמין אותך לסמינר אינטרנטי אותו אני מארגן ביחד עם חברת ReadyTalk המתמחה בנושא.

על-אף שהם מתרחשים במרחבי הרשת, סמינרים אינטרנטיים (וובינרים) מצריכים השקעה רבה, בדיוק כמו הסמינרים המוכרים לכולנו. חשיבה על הפרטים הקטנים, תכנון מקדים ועבודת צוות יכולים להפוך את הוובינר של ארגונך להצלחה.

שון קרדינל, מנהל חטיבת ההדרכה ב-ReadyTalk, יחלוק איתנו חמישה טיפים לניהול נכון של וובינר. הוא יציג את המטרות, שיתכן וארגונך ירצה להשיג, יסביר כיצד ניתן להיערך כדי לספק ערך לקהל היעד ואיך לארגן את האג'נדה והתוכן. לבסוף, הוא יספק כלים, אשר יאפשרו לארגונך לערב את המשתתפים בוובינר.

תאריך: יום חמישי, ה-22 באפריל

שעה: 15:00-16:00

להרשמה: לחץ על הלינק הבא: https://cc.readytalk.com/r/6etikx9z0px7

הוובינר יערך בשפה האנגלית

עדכונים שוטפים על הוובינר יפורסמו באירוע שנפתח בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=107691832586872&ref=ts

3 עדכוני גרסא של סיילספורס לעמותות

קיבלתי הודעה מסטיב אנדרסון (מקרן סיילספורס), שפורסמו היום שלושה עדכונים לתבנית סיילספורס המיועדת לעמותות.

1. Contacts and Organizations
2. Households
3. Recurring Donations

כדי לקרוא את ההודעה המלאה וללמוד מה חדש ואיך מתקינים, לחצו כאן.

מהי התבנית המיועדת לעמותות?

מעבר לתרומות הרשיונות לעמותות, קרן סיילספורס פיתחה תבנית המיועדת לעמותות ואשר נקראת –Non Profit Starter Pack. התבנית כוללת:

• שינויים סמנטים של שדות ואובייקטים, למשל Opportunities  נקרא Donations
• אובייקטים חדשים המותאמים לצרכי המגזר השלישי, לדוגמא Households
• תהליכים אוטומטיים כמו תזכורת לשליחת מכתב תודה בכל פעם שמתקבלת תרומה
• ועוד מיני תרגימא…

למה צריך לעדכן?

התבנית לעמותות איננה חלק ממערכת סיילספורס (למרות שהיא בנוייה על הפלאטפורמה של סיילספורס. אני יודע זה קצת מבלבל…) ולכן, כאשר סיילספורס מפרסמת גרסא חדשה התבנית של העמותות לא מתעדכנת.

איך מעדכנים?

אם אתם כבר משתמשים ב-Non Profit Starter Pack העדכון הוא ממש פשוט – לחיצה על לינק ההתקנה ומספר קליקים.

איפה אפשר ללמוד על התבנית לעמותות?

באתר האינטרנט שלי הקלטתי מספר סרטוני הדרכה קצרים בעברית.

אם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים לפרסם תגובה ואני אשתדל להגיב בהקדם…

מה גוגל עושה? מנוע החיפוש, פרסומים ואפליקציות גוגל

גוגל פרסמה היום פוסט ובו שלושה סרטונים קצרים, ברורים ומשעשעים בהם היא מסבירה מה קורה כאשר אנחנו מחפשים בגוגל, מהן אפליקציות גוגל ואיך מפרסמים  בגוגל.

איך עובד מנוע החיפוש של גוגל:

איך מפרסמים בגוגל:

אפליקציות גוגל:

שוק האפליקציות של גוגל

ענני סערה מתקרבים… גוגל השיקו היום את Google Apps Marketplace. מעין שוק של חברות המפתחות מוצרים משלימים ליישומי גוגל. נשמע מוכר? כן, זה מזכיר מאוד את ה-AppExchange של סיילספורס. אבל בשונה מסיילספורס, גוגל לא מחייבת לפתח את הפתרונות על הפלטפורמה שלה (סיילספורס מחייבת את כולם לפתח על ה-Force.com).

היתרון הגדול של האפליקציות האלו הוא שהן מוטבעות בתוך הממשק שלכם בגוגל ולכן, מאפשרות גישה לכל יישומי גוגל כמו ג'ימייל, יומן גוגל, מסמכי גוגל ועוד. זהו צעד נוסף להגברת הפרודוקטיביות הארגונית ושיתוף הפעולה בין אנשי הצוות או השותפים בעזרת הענן.

לא יכולתי להתאפק וכבר הורדתי את אחת האפליקציות – Manymoon. פתרון מגניב המאפשר לנהל פרויקטים ארגוניים וכולל מעקב אחרי משימות, ניהול אבני דרך, אפשרות לצרף לפרויקט מסמכי גוגל, להזין תאריכים ליומנים ועוד… כלי מצוין (והכי חשוב חינמי) בו תוכלו לנהל פעילויות חינוכיות, קמפיינים הסברתיים וכדומה.

אפשר להתחיל להשתמש באפליקציות (חלקן בתשלום וחלקן בחינם) אחרי 4 לחיצות עכבר:

1. יש לבחור אפליקציה וללחוץ Add it Now
2. להסכים לתנאי השימוש של הספק (מומלץ לקרוא את התנאים לפני שמסכימים!)
3. לאפשר גישה לדומיין שלכם ב-Google Apps (כן, צריך להשתמש ביישומי גוגל כדי ליהנות ממגוון האפליקציות, צריכים עזרה עם ההתקנה? שלחו לי הודעה.)
4. להפעיל את האפליקציה ולהתחיל להשתמש

הורדתם אפליקציה מעניינת? שתפו אותנו בעזרת ההערות למטה…

הנה סרטון קצר שמסביר על מה המהומה:

ממשק המשתמש החדש של סיילספורס – פעיל!

ניתן להפעיל את ממשק המשתמש החדש של סיילספורס!

Setup | Customize | User Interface | Tick the Enable New User Interface Theme checkbox | Click Save

אשמח לשמוע מה דעתכם…