[הערה: הפוסט פורסם במקור בבלוג של הזווית השלישית: http://zavit3.com/archives/389]

לפני כשבועיים נערך כנס חשיפה אינטרנטי של ה- Nonprofit Social Network Benchmark Report, ממצאי הסקר מצביעים על-כך שהרשתות החברתיות האינטרנטיות הפכו להיות החלק הארי באסטרטגיה האינטרנטית של מלכ"רים בארה"ב, כ-86% מהעמותות נמצאות בפייסבוק ו-60% בטוויטר.

בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 2009, נמצאה עלייה בשימוש של ארגונים בפייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), סטגנציה בשימוש בלינקד-אין (LinkedIn) ו-YouTube וירידה משמעותית בשימוש ב-MySpace. הסקר בחן את השימוש של כ-1,200 מלכ"רים ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

Nonprofits on Commercial Social Networks

בפוסט זה אתמקד בארבעת השאלות הנפוצות ביותר שעולות במסגרת עבודתי עם ארגונים לשינוי חברתי בישראל ובארה"ב, בתחום ניהול האסטרטגיה הארגונית ברשתות החברתיות האינטרנטיות:

1. מה אופי הפעילות ברשתות חברתיות?

רובן המכריע של העמותות (92%) משתמשות ברשתות חברתיות כדי לקדם את המותג שלהן, תוכניות, אירועים או שירותים. התשובה השנייה הכי פופולארית (42%) הייתה פיתוח משאבים. לכן, ברוב המקרים, המחלקה שאחראית על התחום היא מחלקת השיווק.

2. כמה זה עולה?

כ-85% מהנשאלים השיבו שישנו לפחות איש צוות אחד ברבע משרה אשר אחראי על פיתוח ותחזוקת הנראות הארגונית, עלייה של 5% מסקר דומה שנערך בשנה שעברה. כמו כן, מחצית מהארגונים העריכו כי בשנים-עשר החודשים הבאים אחוז המשרה הזה יגדל, קרוב ל-50% העריכו שלא יהיה שינוי ופחות מ-4% מתכוונים לצמצמו. כ-40% מהארגונים עושים שימוש במיקור חוץ (יועצים, מעצבים, מתכנתים וכדומה).

אחד מתוך עשרה מקצה לפחות $10,000 בשנה לשם כך ופחות משני אחוזים למעלה מ-$50,000. כלומר, מספר קטן יחסית של ארגונים מוציא סכומים גבוהים על עזרה חיצונית, בעוד שהרוב אינו עושה זאת.

3. למה אנחנו צריכים את כל זה? ומה כבר אפשר לגייס מזה?

על-אף שברוב המקרים מחלקת פיתוח המשאבים אינה אחראית על תפעול הרשתות החברתיות, מרבית המלכ"רים דיווחו שהסיבה העיקרית לנוכחותם ברשת היא גיוס תרומות. בנוסף לכך, נמצאה עלייה של 104% בגיוס משאבים בארגונים, אשר מחלקת פיתוח המשאבים שלהם פעילה ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

בעוד ש-40% מהארגונים הצליחו לגייס תרומות באמצעות פייסבוק, כ-80% גייסו $1,000 או פחות בשנים-עשר החודשים האחרונים, בעוד שרק 3.5% מהארגונים גייסו $10,000 או יותר באותה התקופה. לעומת זאת, נראה שלגודל הארגון אין השפעה על הגיוס: 40% מהארגונים שגייסו תרומות באמצעות רשתות חברתיות היו ארגונים שתקציבם נמוך ממיליון דולר.

4.  איך מפעילים את זה?

מרבית הארגונים התלוננו על חוסר מיומנות כחסם עיקרי (באופן מפתיע מחסור בתקציב לא הייתה תשובה שכיחה). אולם, לדעתי, אחד התחומים שלא קיבלו התייחסות מספקת במחקר זה הוא מדידת התשואה על ההשקעה/מאמץ. הערכת ההצלחה של השימוש ברשתות החברתיות הינה המכשול הגדול ביותר העומד בפני השימוש בהן ולהערכתי, מדידה איכותית יכולה להוביל לאימוץ רחב יותר של השימוש ברשתות החברתיות. המחקר הראה שככל שהארגון משקיע יותר זמן בתחזוקת הרשתות כך עולה הציפייה שלו למדידה מדויקת של התשומה מהפעילות. אך עדיין אין בנמצא מדדים ברורים ומקובלים למדידת ההצלחה. האם חשוב מספר החברים/עוקבים שיש לארגון? או מספר האינטראקציות שיש לו עם הקהילה? ואיך מגדירים אינטראקציה?


הביצה והתרנגולת
התחום עדיין נמצא בחיתוליו וארגונים לא מוכנים להשקיע ולהתמקצע בו כל עוד לא ניתן להצביע על התשואה. אלא שתשואה לא תושג כל עוד אין בידי הצוות הכלים המתאימים. לכן, יש לפעול ליצירת חומרי הדרכה, וובינרים (סמינרים אינטרנטיים), הדרכות וכנסים. כמו כן, יש להקים קהילה שתשמש כרשת של ידע בתחום הטכנולוגיה האינטרנטית במגזר השלישי.

על ארגונים חברתיים להתאים את הפעילות שלהם ברשת האינטרנט לעידן הווב 2.0, תקשורת חד כיוונית צריכה להתחלף בדו-שיח. ארגונים אשר יראו בתורמים, מתנדבים ואינדיבידואלים אחרים כקהל אחיד וקונפורמי ולא כאינדיבידואלים רב-גוניים הדורשים מידע מעמיק ולא שטחי יתקשו להשיג את המטרה שלשמה הוקמו.

להלן שתי דוגמאות לארגונים שעושים עבודה נפלאה בפייסבוק:

המשותף לשני הארגונים האלו הוא שהם מעורבים בעמודים שיצרו ודואגים לערב את התומכים בהם בדיונים מדי יום. הם מטפחים קשר אישי עם אינדיבידואלים ומעדכנים את העמוד באופן קבוע עם לינקים למאמרים רלוונטיים, תמונות, סרטונים וסיפורים אישיים.

מודעות פרסומת

בעבודתי עם מלכ"רים בישראל ובארה"ב אני נתקל באופן יומיומי באתגרים הרבים איתם מתמודד המגזר השלישי, החל מהמרוץ אחר תזרים המזומנים ועד לקשיים בגיוס כוח האדם המתאים. מתוך ניסיון העבר שלי כמחנך ולאחר-מכן כדובר ומנהל פיתוח משאבים, מצאתי שניתן למנף את הטכנולוגיה על-מנת לעזור  למלכ"רים להתמודד עם הקשיים היומיומיים ואף כדי להשיג את משימת הארגון ולכן, הקמתי את Cloud for Good.

NTEN Logo

קיימים עוד ארגונים רבים בישראל (אני ממליץ בחום לבקר בבלוג של NPTech) ובעולם, אשר שמו להם למטרה לעזור לכם, ארגוני המגזר השלישי, לעשות שימוש נכון בטרנדים הטכנולוגיים. אחד מהם הוא ארגון NTEN שבסקר שלו בנוגע למערכות לניהול קשרים במלכ"רים עסקתי לפני מספר פוסטים.

השבוע, פרסם הארגון (ביחד עם The Nonprofit Times) סקר נוסף, העוסק בכוח האדם הטכנולוגי בארגונים ובעלותו. הדו"ח שלהם מנסה לענות על מספר שאלות:

  • מהי ההשקעה הכספית על טכנולוגיה במלכ"רים?
  • מהו השכר הממוצע של הצוות הטכנולוגי (IT Staff)?
  • מהם ההבדלים בין ארגונים קטנים לגדולים?
  • מהן ההחלטות והפעולות, אשר מגדירות ארגון כ"מוביל" טכנולוגי?
  • מה יכולים ללמוד ארגונים "מתקשים" מה"מובילים"?
  • האם ישנה קורלציה בין תקציב, הוצאה על טכנולוגיה, מספר אנשי צוות או גודל הארגון לבין הדירוג של הארגון כ"מוביל" או "מתקשה"?

כדי להוריד את הסקר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

לפניכם התוצאות (נבחרות):

1. אימוץ טכנולוגיה

  • רק 35% מהמשתתפים בסקר הגדירו עצמם כ"מובילים" טכנולוגית. מתוכם 41% היו ארגונים גדולים מאוד, 24% גדולים, 24% בינוניים ו-11% קטנים.

2. השקעה טכנולוגית

  • באופן כללי, "מובילים" הוציאו פי 2.5 על טכנולוגיה מ"מתקשים".
  • אחוז ניכר אמר שההוצאות בפועל (שנים 2008, 2009) גדלו בשנה האחרונה בתחומים הבאים ולפי הסדר הבא: אתר אינטרנט, חומרה, תוכנה, מיקור חוץ/יעוץ.
  • ארגונים שמספקים לעצמם את התמיכה הטכנולוגית (או במילים אחרות, לא משתמשים במיקור חוץ או יועצים) הוציאו בממוצע 54% מהתקציב הטכנולוגי או $137,477 על אנשי צוות בתחום הטכנולוגיה (קטנים 46% וגדולים 65%).

3. תכנון

  • תכנון טכנולוגי אסטרטגי הצביע על הצלחה באימוץ הטכנולוגיה בארגונים – לרוב המובילים יש תוכנית טכנולוגית פורמאלית ולרוב המתקשים אין.

4. מיקור חוץ

  • לא נמצאה השפעה של מיקור חוץ על ההגדרה של ארגון כמוביל או מתקשה.
  • ארגונים בכל הגדלים משתמשים במיקור חוץ.

5. שכר

  • מנהלים בכירים משתכרים בממוצע $100,000 בשנה.
  • שכרם של מנהלי תכנים אינטרנטיים, אדמיניסטראטורים של מערכות מידע ומפתחי אתרים נע בין $57,000-$62,000 בשנה.
  • שכרו של הצוות הטכנולוגי התומך היה בממוצע $44,375.

כדי להוריד את הסקר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

הסקר נערך על חתך מאוד רחב של ארגונים בארה"ב (ביניהם ארגונים מאוד גדולים) ולכן, יתכן שהמספרים פחות רלוונטיים לארגון שלכם. חשוב לי שלא תפסלו את הסקר "כי בארץ לא משתכרים כאלה משכורות במגזר השלישי" או מכיוון ש"לרוב הארגונים אין את היכולות להוציא כאלו סכומים על טכנולוגיה" (דווקא תתפלאו…), אלא שתזהו את הדברים שכן רלוונטיים. כמו למשל, שבניית תוכנית אסטרטגית לטכנולוגיה בארגון היא דבר הכרחי בדיוק כמו תכנון אסטרטגי במחלקת החינוך או גיוס המשאבים בארגון.

כמו כן,  אשמח לשמוע כאן, או בקבוצה שלנו בפייסבוק, מה המצב בארגון שלכם?

ראשית, ארצה לאחל לך ולארגונך חג של פריחה, נחת ומנוחה.

שיהיה לכם חג פסח נפלא!

פסח שמח
חמישה טיפים לוובינר מוצלח – ההרשמה פתוחה!

אני רוצה להזמין אותך לסמינר אינטרנטי אותו אני מארגן ביחד עם חברת ReadyTalk המתמחה בנושא.

על-אף שהם מתרחשים במרחבי הרשת, סמינרים אינטרנטיים (וובינרים) מצריכים השקעה רבה, בדיוק כמו הסמינרים המוכרים לכולנו. חשיבה על הפרטים הקטנים, תכנון מקדים ועבודת צוות יכולים להפוך את הוובינר של ארגונך להצלחה.

שון קרדינל, מנהל חטיבת ההדרכה ב-ReadyTalk, יחלוק איתנו חמישה טיפים לניהול נכון של וובינר. הוא יציג את המטרות, שיתכן וארגונך ירצה להשיג, יסביר כיצד ניתן להיערך כדי לספק ערך לקהל היעד ואיך לארגן את האג'נדה והתוכן. לבסוף, הוא יספק כלים, אשר יאפשרו לארגונך לערב את המשתתפים בוובינר.

תאריך: יום חמישי, ה-22 באפריל

שעה: 15:00-16:00

להרשמה: לחץ על הלינק הבא: https://cc.readytalk.com/r/6etikx9z0px7

הוובינר יערך בשפה האנגלית

עדכונים שוטפים על הוובינר יפורסמו באירוע שנפתח בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=107691832586872&ref=ts

Share/Bookmark

אי אפשר להתחמק מזה… כולם כבר מדברים על הבאז החדש בשכונת הרשתות החברתיות. לא יאמן שגוגל הכריזה על הכלי הזה רק לפני שבוע וכבר יש הטוענים כי גוגל משנה לחלוטין את כללי המשחק. לדברי גוגל, כבר יותר מ-9 מליון פרסומים פורסמו בבאז, כלומר בסביבות 160,000 פרסומים בשעה!

buzz logo

מה זה באז?

גוגל באז היא התשובה של גוגל לטוויטר ופייסבוק. זוהי רשת חברתיות חדשה המאפשרת לחלוק עדכוני סטאטוס, לינקים, סרטונים, קבצי סאונד ותמונות עם חברים או עוקבים. באז גם מאפשר "לייבא" את הפעילות מאתרים אחרים כמו פיקאסה, פליקר, טוויטר ובלוגים אישיים וארגוניים (אני מאמין שבקרוב מאוד תתאפשר גם אינטגרציה של באז עם רשתות חברתיות אחרות כמו פייסבוק).

אני יודע שבאז נשמע קצת כמו שילוב של פייסבוק וטוויטר. ההבדל הגדול הוא שבאז אינו שירות העומד בפני עצמו, אלא הוא מוצע כחלק מהחבילה של ג'ימייל (דרך אגב לא חייבים חשבון בג'ימייל כדי להשתמש). לעומת פייסבוק, גוגל מאפשרת לחלוק יותר מידע בצורה פשוטה ומהירה יותר ואין הגבלה על מספר תווים כמו שיש בטוויטר (בטוויטר יש הגבלה של 140 תווים בכל הודעה, אתם כבר עוקבים אחרי בטוויטר?).

לפני שמתחילים, צרו/עדכנו את הפרופיל שלכם בגוגל

אחד הדברים שהופכים את באז לכל כך ידידותי למשתמש הוא שאפשר פשוט להצטרף בלי רישום או הכנות רבות. כבר בכניסתכם הראשונה,  גוגל תציע לכם לעקוב אחרי אנשים איתם אתם נמצאים בקשר דרך חשבון הג'ימייל שלכם. למרות שאין צורך ברישום, אני ממליץ שתיצרו פרופיל אישי בגוגל בדיוק כמו שיצרתם פרופיל בפייסבוק (אתם חברים שלי בפייסבוק?).

שימו לב, כמעט כל המידע על הפרופיל שתצרו יהיה זמין לכולם ברשת. לכן, הזינו רק מידע שנוח לכם לחלוק או מידע שחשוב לכם שאנשים ימצאו כשהם מחפשים אתכם או את הארגון שלכם (בשבוע האחרון היו דיונים רבים על הגדרות הפרטיות בגוגל באז, אני ממליץ לקרוא פוסט של טל גלילי, אשר מסכם אותם בבהירות.).

Tal Buzz Profile

איך משתמשים בבאז?

הקלטתי סרטון קצר בו אני מסביר כיצד להשתמש בגוגל באז על רגל אחת. סרטונים דומים תוכלו למצוא תחת קטגוריית ההעשרה באתר של Cloud for Good.

באז בעמותות

מדובר בכלי משמעותי לארגונים שרוצים לדעת מה נאמר עליהם ברשת ואשר רוצים לעודד שיחה רצינית על האג'נדה החברתית שלהם.

מכיוון שאין לבאז את ההגבלות של טוויטר או המשחקים והאנימציות הילדותיים של פייסבוק ובזכות העובדה שהוא כבר נמצא בתיבת הדואר האלקטרונית שלנו, יש לו פוטנציאל לשמש כפלטפורמה לשיחה (וירטואלית) אמיתית. צריך רק לדעת איך לנצל אותה.

בעוד מספר חודשים, כאשר באז יהיה זמין גם בחבילת היישומים הארגוניים של גוגל, יחל, לדעתי, עידן חדש של מיקרו-בלוגינג במלכ"רים. כיום, ארגונים רבים מתקשים להשקיע זמן ברשתות חברתיות אחרות כי הן דורשות התחברות נפרדת. האינטגרציה של באזז עם ג'ימייל תהפוך את ההטמעה של הרשת החברתית החדשה בארגון לפשוטה ונגישה יותר לכל אנשי הצוות.

Share/Bookmark

אם נכנסתם בשבועות האחרונים לאחת מהרשתות החברתיות האינטרנטיות כמו פייסבוק או טוויטר, אז אני בטוח שלא יכלתם להתחמק מעשרות תחינות של מלכ"רים אמריקאים בנוסח של "הצביעו לי" או פרסומים כמו "פלוני בחר להצביע ל…"  כחלק מתחרות/אתגר של בנק צ'יס.

האתגר שהציב הבנק למלכ"רים בארה"ב הסתיים בסוף השבוע האחרון עם זוכה אחד במיליון דולר וחמישה זוכים נוספים במאה אלף דולר כל אחד.

ששת הזוכים בתחרות של בנק צ'יס

לכאורה, כללי התחרות היו פשוטים מאוד. הבנק העניק חמישה מליון דולרים לארגונים עם הכי הרבה תומכים בפייסבוק. בסיבוב הראשון של התחרות מלכ"רים יכלו להציע את עצמם כמועמדים וכל משתמש פייסבוק יכול היה לפזר 20 קולות בין הארגונים. כל אחת מ-100 העמותות שזכתה למספר הרב ביותר של קולות קיבלה 25,000$ ואפשרות להתמודד בסיבוב השני של ההצבעות. הפעם, שווי הפרס הראשון היה מליון דולר וכל אחד מחמשת המקומות הבאים קיבל 100,000$.

עם סיום התחרות, הסתבר שלא הכל היה חלק והועלו מספר רב של טענות לגבי זיופים במהלך ההצבעות. אחת הטענות היא שארגונים יצרו פרופילים חדשים בפייסבוק רק למטרת התחרות. מעשה שמנוגד לכללים ובוודאי שאינו אתי.

בת' קנטר (מהבלוג של בת' – בלוג מומלץ ביותר!) עוסקת באריכות בבעיות שעלו במהלך התחרות, בפוסט שפרסמה. לטענתה, הבעיות האתיות החלו כבר עם ההחלטה של הבנק לפסול חלק מהארגונים שנבחרו בסיבוב הראשון, ללא הסברים מצד הבנק. אבל השאלה העיקרית היא האם הצבעות מהסוג הזה הן דבר חיובי בנוף הפילנתרופי?

אני נוטה להסכים עם ג'ודי סון (גם על הבלוג שלה אני ממליץ בחום), שכתבה, שסוג כזה של פילנתרופיה מזכיר קצת הצבעה על מלך או מלכת הכיתה. זה לא שאני חושב שתחרות היא דבר רע, ממש לא. אבל האם באמת אפשר להגיד שילדים בדרום אפריקה חשובים יותר מתוכניות לעידוד מנהיגות או ממחלה חשוכת מרפא? נכון, אני בטוח שכל פילנתרופ עומד בפני החלטה דומה כאשר הוא בוחר כיצד להשקיע בקהילה, אבל האם באמת אפשר לדון בשאלות עמוקות כאלו עם האצבע על העכבר?

שאלה נוספת, האם הארגונים שהשתתפו באתגר הרוויחו משהו מעצם ההשתתפות? האם השליטה שלהם ברשתות חברתיות (ישנם ארגונים רבים כעת עם עשרות ומאות אלפי תומכים בפייסבוק) תתרום ליכולת גיוס התרומות/מתנדבים או תעזור להם לשנות מדיניות בעתיד?

כמובן שרק ימים יגידו, אבל אם נבחן את ההתנהלות בזמן הקמפיין נראה כי התחינות הנשנות בסגנון  "הצביעו לי" לא התייחסו אלינו (המצביעים הפוטנציאלים) כאינדיבידואלים ובטח ובטח, שהציקו ונכנסו לנו לתוך מסך המחשב, שתי נקודות אליהן התייחסתי בבלוג קודם, שעסק בשפה החדשה של הרשתות החברתיות. האם יוכלו הארגונים האלו לפנות אלינו שוב? או שיתכן שבלחיצה שלנו על כפתור ההצבעה פתרנו את עצמנו מכל מעורבות עתידית כי "כבר תרמנו במשרד"?

ושאלה אחרונה, איך באמת מודדים הצלחה ברשתות חברתיות? מה יותר חשוב, מספר החברים שיש לי בפייסבוק או כמות השיחות שאני מנהל איתם? כמות העוקבים בטוויטר או כמות הציוצים החוזרים (RT) לציוצים שלי? או אפילו האם גודלה של רשימת התפוצה הארגונית שלנו מעיד על עבודת שיווק נכונה או דווקא כמות הפניות שאנחנו מקבלים דרך האתר מעידה על-כך? מה אתם אומרים?

Share/Bookmark

הוספתי סרטון חדש לעמוד ההעשרה באתר האינטרנט שלי.

לאחרונה עודכנה חבילת אנשי הקשר והארגונים לגרסה 1.65. אחד העדכונים שהחבילה מאפשרת הוא המרה טובה יותר של מועמדים להתקשרות (leads) לאנשי קשר. רוצים ללמוד איך להתאים את החבילה למערכת הקיימת שלכם?

צפו בסרטון…וכנסו לעמוד ההעשרה כדי לקרוא עוד על סרטון זה.

רוצים לקבוע מה יהיה הסרטון הבא? הגיבו לפוסט זה…

כמו כן, שימו לב שבתחתית הבלוג הזה (וגם הבלוג הקודם) יש תוסף שמאפשר לחלוק את הפוסט הזה עם אחרים באמצעות רשתות חברתיות ובלוגים. אז אם אתם לא רוצים להגיב, לפחות תשתפו אחרים, טוב?
Share/Bookmark

נתבקשתי על-ידי עורך הבלוג "חורים ברשת", גל מור, לכתוב פוסט על תפקודם של המועמדים לראשות הממשלה (בבחירות האחרונות) בפייסבוק. הפוסט עוסק במחקר שערכתי במסגרת לימודי בחוג לתקשורת של האוניברסיטה העברית, אשר את ממצאיו פרסמתי בעבר בבלוג זה.
הפוסט פורסם היום ואתם מוזמנים להכנס ולהגיב.
הנה הלינק: