no-excel

הרבה לפני שהקמתי את Cloud for Good עבדתי בעמותה קטנה שאיסוף המידע תמיד היה בראש מעייניה. כאשר הצטרפתי לארגון כדובר ומנהל פיתוח המשאבים, קיבלתי בירושה את המטמון הארגוני. קובץ אקסל ובו כל התורמים אליהם פנתה העמותה בשש או שבע השנים האחרונות, תחומי העניין שלהם, מי יצר איתם קשר, מתי, כמה ביקשנו, כמה קיבלנו ועוד… זה היה קובץ האקסל הגדול ביותר שראיתי בחיי ומאז לא נתקלתי בקובץ דומה.

על-פניו נראה שאקסל הוא הכלי האידיאלי לניהול הידע הארגוני. כמעט בכל מחשב מותקנת חבילת "ניהול המשרד" של מייקרוסופט, אשר כוללת בתוכה גם את אקסל. בנוסף, מדובר בכלי מאוד פשוט שכולנו מכירים, פשוט מזינים שדות ושומרים. אל תתפתו, אקסל הוא לא כלי לניהול וטיפוח קשרים!

אקסל עובד מצוין עם מספרים אך יש לו הרבה מגבלות. כמפתח משאבים לא יכולתי לעקוב בצורה יעילה אחר מספר תרומות שנתנו תורמים לאורך מספר שנים ובוודאי שלא יכולתי להבחין בבוגר אחד הפעילויות שלנו שיכול להיות תורם פוטנציאלי. אקסל  כלי מצוין לניתוחים כמותניים אבל הוא מאגר מידע "שטוח" וככזה, הוא לא מאפשר לנהל קשרים בין מספר סוגים של מידע.

  • נכון, ניתן להוסיף עמודות בכל פעם כדי לנהל את המידע, אבל כמה עמודות צריך כדי לקבל תמונה מלאה על התורם (או המשתתף בתוכנית, מתנדב וכדומה) שכוללת את כל שיחות הטלפון שנוהלו איתו, כל המיילים שנשלחו אליו, כל הפגישות בהן הוא היה נוכח וכל התרומות שנתן. זהו מידע חשוב, לארגון שרוצה לנהל מערכת יחסים אמיתית עם האינדיבידואל (או הקרן).
  • כאשר הארגון מוכוון איסוף מידע (כמו בארגון אליו הצטרפתי) קובץ האקסל יכול לכלול אלפי ערכים ובכך להפוך את הצפייה במידע לבלתי אפשרית.
  • אקסל לא יכול לתזכר את מפתח המשאבים או המנכ"ל לשלוח מכתב תודה כאשר מתקבלת תרומה חדשה או שהגיע הזמן לכתוב את הדו"ח עבור מענק שהארגון קיבל לפני שנה.
  • יצירת דוחות באקסל יכולה להיות מסובכת, למשל, אם נרצה לדעת מיהם התורמים שתרמו בשנה שעברה ולא תרמו השנה וגם השתתפו בכנס סיום אחת מתוכניות של הארגון.
  • מה עם אבטחה? כל מי שיכול לערוך את האקסל או לצפות בו יכול לעשות שינויים ולמחוק מידע חשוב. כמו כן, לא ניתן להגביל את הצפייה במידע הרגיש או להגן עליו.

בחשיבות איסוף וניהול הידע הארגוני אסור לזלזל, הזיכרון הארגוני הוא המפתח של הארגון לצמיחה. מערכת המידע הארגונית צריכה לתת מענה לכלל הצרכים הארגוניים ולא רק לניהול תורמים או מתנדבים וככזו היא צריכה להיות פשוטה לתפעול (לא מערכת שרק איש צוות אחד בארגון יודע איך להפעיל), גמישה (שיכולה לצמוח ולהשתנות ביחד עם הארגון) ומתאימה לסוג העבודה שהארגון עושה.

מערכת כזו תעזור לארגון להשיג את המטרה שלשמה הוקם ולשרת את החברה בצורה טובה ואפקטיבית יותר.

מודעות פרסומת

[הערה: הפוסט פורסם במקור בבלוג של הזווית השלישית: http://zavit3.com/archives/389]

לפני כשבועיים נערך כנס חשיפה אינטרנטי של ה- Nonprofit Social Network Benchmark Report, ממצאי הסקר מצביעים על-כך שהרשתות החברתיות האינטרנטיות הפכו להיות החלק הארי באסטרטגיה האינטרנטית של מלכ"רים בארה"ב, כ-86% מהעמותות נמצאות בפייסבוק ו-60% בטוויטר.

בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 2009, נמצאה עלייה בשימוש של ארגונים בפייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), סטגנציה בשימוש בלינקד-אין (LinkedIn) ו-YouTube וירידה משמעותית בשימוש ב-MySpace. הסקר בחן את השימוש של כ-1,200 מלכ"רים ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

Nonprofits on Commercial Social Networks

בפוסט זה אתמקד בארבעת השאלות הנפוצות ביותר שעולות במסגרת עבודתי עם ארגונים לשינוי חברתי בישראל ובארה"ב, בתחום ניהול האסטרטגיה הארגונית ברשתות החברתיות האינטרנטיות:

1. מה אופי הפעילות ברשתות חברתיות?

רובן המכריע של העמותות (92%) משתמשות ברשתות חברתיות כדי לקדם את המותג שלהן, תוכניות, אירועים או שירותים. התשובה השנייה הכי פופולארית (42%) הייתה פיתוח משאבים. לכן, ברוב המקרים, המחלקה שאחראית על התחום היא מחלקת השיווק.

2. כמה זה עולה?

כ-85% מהנשאלים השיבו שישנו לפחות איש צוות אחד ברבע משרה אשר אחראי על פיתוח ותחזוקת הנראות הארגונית, עלייה של 5% מסקר דומה שנערך בשנה שעברה. כמו כן, מחצית מהארגונים העריכו כי בשנים-עשר החודשים הבאים אחוז המשרה הזה יגדל, קרוב ל-50% העריכו שלא יהיה שינוי ופחות מ-4% מתכוונים לצמצמו. כ-40% מהארגונים עושים שימוש במיקור חוץ (יועצים, מעצבים, מתכנתים וכדומה).

אחד מתוך עשרה מקצה לפחות $10,000 בשנה לשם כך ופחות משני אחוזים למעלה מ-$50,000. כלומר, מספר קטן יחסית של ארגונים מוציא סכומים גבוהים על עזרה חיצונית, בעוד שהרוב אינו עושה זאת.

3. למה אנחנו צריכים את כל זה? ומה כבר אפשר לגייס מזה?

על-אף שברוב המקרים מחלקת פיתוח המשאבים אינה אחראית על תפעול הרשתות החברתיות, מרבית המלכ"רים דיווחו שהסיבה העיקרית לנוכחותם ברשת היא גיוס תרומות. בנוסף לכך, נמצאה עלייה של 104% בגיוס משאבים בארגונים, אשר מחלקת פיתוח המשאבים שלהם פעילה ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

בעוד ש-40% מהארגונים הצליחו לגייס תרומות באמצעות פייסבוק, כ-80% גייסו $1,000 או פחות בשנים-עשר החודשים האחרונים, בעוד שרק 3.5% מהארגונים גייסו $10,000 או יותר באותה התקופה. לעומת זאת, נראה שלגודל הארגון אין השפעה על הגיוס: 40% מהארגונים שגייסו תרומות באמצעות רשתות חברתיות היו ארגונים שתקציבם נמוך ממיליון דולר.

4.  איך מפעילים את זה?

מרבית הארגונים התלוננו על חוסר מיומנות כחסם עיקרי (באופן מפתיע מחסור בתקציב לא הייתה תשובה שכיחה). אולם, לדעתי, אחד התחומים שלא קיבלו התייחסות מספקת במחקר זה הוא מדידת התשואה על ההשקעה/מאמץ. הערכת ההצלחה של השימוש ברשתות החברתיות הינה המכשול הגדול ביותר העומד בפני השימוש בהן ולהערכתי, מדידה איכותית יכולה להוביל לאימוץ רחב יותר של השימוש ברשתות החברתיות. המחקר הראה שככל שהארגון משקיע יותר זמן בתחזוקת הרשתות כך עולה הציפייה שלו למדידה מדויקת של התשומה מהפעילות. אך עדיין אין בנמצא מדדים ברורים ומקובלים למדידת ההצלחה. האם חשוב מספר החברים/עוקבים שיש לארגון? או מספר האינטראקציות שיש לו עם הקהילה? ואיך מגדירים אינטראקציה?


הביצה והתרנגולת
התחום עדיין נמצא בחיתוליו וארגונים לא מוכנים להשקיע ולהתמקצע בו כל עוד לא ניתן להצביע על התשואה. אלא שתשואה לא תושג כל עוד אין בידי הצוות הכלים המתאימים. לכן, יש לפעול ליצירת חומרי הדרכה, וובינרים (סמינרים אינטרנטיים), הדרכות וכנסים. כמו כן, יש להקים קהילה שתשמש כרשת של ידע בתחום הטכנולוגיה האינטרנטית במגזר השלישי.

על ארגונים חברתיים להתאים את הפעילות שלהם ברשת האינטרנט לעידן הווב 2.0, תקשורת חד כיוונית צריכה להתחלף בדו-שיח. ארגונים אשר יראו בתורמים, מתנדבים ואינדיבידואלים אחרים כקהל אחיד וקונפורמי ולא כאינדיבידואלים רב-גוניים הדורשים מידע מעמיק ולא שטחי יתקשו להשיג את המטרה שלשמה הוקמו.

להלן שתי דוגמאות לארגונים שעושים עבודה נפלאה בפייסבוק:

המשותף לשני הארגונים האלו הוא שהם מעורבים בעמודים שיצרו ודואגים לערב את התומכים בהם בדיונים מדי יום. הם מטפחים קשר אישי עם אינדיבידואלים ומעדכנים את העמוד באופן קבוע עם לינקים למאמרים רלוונטיים, תמונות, סרטונים וסיפורים אישיים.

ראשית, ארצה לאחל לך ולארגונך חג של פריחה, נחת ומנוחה.

שיהיה לכם חג פסח נפלא!

פסח שמח
חמישה טיפים לוובינר מוצלח – ההרשמה פתוחה!

אני רוצה להזמין אותך לסמינר אינטרנטי אותו אני מארגן ביחד עם חברת ReadyTalk המתמחה בנושא.

על-אף שהם מתרחשים במרחבי הרשת, סמינרים אינטרנטיים (וובינרים) מצריכים השקעה רבה, בדיוק כמו הסמינרים המוכרים לכולנו. חשיבה על הפרטים הקטנים, תכנון מקדים ועבודת צוות יכולים להפוך את הוובינר של ארגונך להצלחה.

שון קרדינל, מנהל חטיבת ההדרכה ב-ReadyTalk, יחלוק איתנו חמישה טיפים לניהול נכון של וובינר. הוא יציג את המטרות, שיתכן וארגונך ירצה להשיג, יסביר כיצד ניתן להיערך כדי לספק ערך לקהל היעד ואיך לארגן את האג'נדה והתוכן. לבסוף, הוא יספק כלים, אשר יאפשרו לארגונך לערב את המשתתפים בוובינר.

תאריך: יום חמישי, ה-22 באפריל

שעה: 15:00-16:00

להרשמה: לחץ על הלינק הבא: https://cc.readytalk.com/r/6etikx9z0px7

הוובינר יערך בשפה האנגלית

עדכונים שוטפים על הוובינר יפורסמו באירוע שנפתח בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=107691832586872&ref=ts

Share/Bookmark

אני נוהג להתלהב בקלות מכל מה שקשור במחשוב עננים וגאדג'טים בכלל, אבל כשגיליתי את התוסף, עליו אכתוב בשורות הבאות, החיוך שעלה על פני היה גדול מהרגיל!

גוגל רכשה לאחרונה חברה שנקראת Rapportive, אשר פתחה תוסף שהופך את ג'ימייל (זמין גם ב-Google Apps) למערכת ניהול קשרים חברתית. כן, עכשיו באמת לא תהיה לנו סיבה לעזוב את ג'ימייל.

מדובר בחברה מאוד צעירה, אבל לדעתי עם עתיד מזהיר. ציפור קטנה כבר לחשה לי שבקרוב תהיה לתוסף אינטגרציה עם מערכות נוספות ולשמחתי הרבה, גם עם סיילספורס.

התוסף, שזמין כרגע רק בדפדפנים של מוזילה וכרום, מחליף את המודעות המופיעות בדואר האלקטרוני של גוגל בפרופיל של האדם איתו אנחנו מתכתבים. הפרופיל האוטומטי כולל תמונה, קורות חיים מקוצרים, קישורים לרשתות חברתיות בהם האדם חבר ואפילו אפשרות להוסיף הערות בתחתית. לכאורה, נראה שהתוסף הזה יכול להוות תחרות לפרופיל האישי שניתן לבנות על גוגל ולגוגל באז

אם הארגון שלכם משתמש באפליקציות גוגל, כל אחד מאנשי הצוות שלכם יוכל לראות את ההערות שכתבו האחרים כאשר הוא מתכתב עם אותו אדם. פונקציה מאוד שימושית! נניח שאתם מתכתבים עם נציג של קרן במייל, תוכלו לראות את גם את ההערות שהמנכ"ל כתב, דבר שיתן לכם תמונה מלאה על הקשר איתו ויעזור בטיפוח הקשר.

ההתקנה של התוסף הזה היא סופר פשוטה ותוך מספר שניות ורישום מהיר זה כבר יהיה זמין אצלכם. ניתן להוריד את התוסף בלינק הבא:

http://www.rapportive.com/#/

הקלטתי גם סרטון קצרצר שיעזור לכם להבין על מה ההתרגשות הגדולה. הסרטון נמצא (כמובן) בספריית ההעשרה שבאתר האינטרנט שלי, הנה הלינק: http://heb.cloud4good.com/google-resources/rapportive-gmail-crm

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על התוסף, פשוט הגיבו לפוסט.

Share/Bookmark

אי אפשר להתחמק מזה… כולם כבר מדברים על הבאז החדש בשכונת הרשתות החברתיות. לא יאמן שגוגל הכריזה על הכלי הזה רק לפני שבוע וכבר יש הטוענים כי גוגל משנה לחלוטין את כללי המשחק. לדברי גוגל, כבר יותר מ-9 מליון פרסומים פורסמו בבאז, כלומר בסביבות 160,000 פרסומים בשעה!

buzz logo

מה זה באז?

גוגל באז היא התשובה של גוגל לטוויטר ופייסבוק. זוהי רשת חברתיות חדשה המאפשרת לחלוק עדכוני סטאטוס, לינקים, סרטונים, קבצי סאונד ותמונות עם חברים או עוקבים. באז גם מאפשר "לייבא" את הפעילות מאתרים אחרים כמו פיקאסה, פליקר, טוויטר ובלוגים אישיים וארגוניים (אני מאמין שבקרוב מאוד תתאפשר גם אינטגרציה של באז עם רשתות חברתיות אחרות כמו פייסבוק).

אני יודע שבאז נשמע קצת כמו שילוב של פייסבוק וטוויטר. ההבדל הגדול הוא שבאז אינו שירות העומד בפני עצמו, אלא הוא מוצע כחלק מהחבילה של ג'ימייל (דרך אגב לא חייבים חשבון בג'ימייל כדי להשתמש). לעומת פייסבוק, גוגל מאפשרת לחלוק יותר מידע בצורה פשוטה ומהירה יותר ואין הגבלה על מספר תווים כמו שיש בטוויטר (בטוויטר יש הגבלה של 140 תווים בכל הודעה, אתם כבר עוקבים אחרי בטוויטר?).

לפני שמתחילים, צרו/עדכנו את הפרופיל שלכם בגוגל

אחד הדברים שהופכים את באז לכל כך ידידותי למשתמש הוא שאפשר פשוט להצטרף בלי רישום או הכנות רבות. כבר בכניסתכם הראשונה,  גוגל תציע לכם לעקוב אחרי אנשים איתם אתם נמצאים בקשר דרך חשבון הג'ימייל שלכם. למרות שאין צורך ברישום, אני ממליץ שתיצרו פרופיל אישי בגוגל בדיוק כמו שיצרתם פרופיל בפייסבוק (אתם חברים שלי בפייסבוק?).

שימו לב, כמעט כל המידע על הפרופיל שתצרו יהיה זמין לכולם ברשת. לכן, הזינו רק מידע שנוח לכם לחלוק או מידע שחשוב לכם שאנשים ימצאו כשהם מחפשים אתכם או את הארגון שלכם (בשבוע האחרון היו דיונים רבים על הגדרות הפרטיות בגוגל באז, אני ממליץ לקרוא פוסט של טל גלילי, אשר מסכם אותם בבהירות.).

Tal Buzz Profile

איך משתמשים בבאז?

הקלטתי סרטון קצר בו אני מסביר כיצד להשתמש בגוגל באז על רגל אחת. סרטונים דומים תוכלו למצוא תחת קטגוריית ההעשרה באתר של Cloud for Good.

באז בעמותות

מדובר בכלי משמעותי לארגונים שרוצים לדעת מה נאמר עליהם ברשת ואשר רוצים לעודד שיחה רצינית על האג'נדה החברתית שלהם.

מכיוון שאין לבאז את ההגבלות של טוויטר או המשחקים והאנימציות הילדותיים של פייסבוק ובזכות העובדה שהוא כבר נמצא בתיבת הדואר האלקטרונית שלנו, יש לו פוטנציאל לשמש כפלטפורמה לשיחה (וירטואלית) אמיתית. צריך רק לדעת איך לנצל אותה.

בעוד מספר חודשים, כאשר באז יהיה זמין גם בחבילת היישומים הארגוניים של גוגל, יחל, לדעתי, עידן חדש של מיקרו-בלוגינג במלכ"רים. כיום, ארגונים רבים מתקשים להשקיע זמן ברשתות חברתיות אחרות כי הן דורשות התחברות נפרדת. האינטגרציה של באזז עם ג'ימייל תהפוך את ההטמעה של הרשת החברתית החדשה בארגון לפשוטה ונגישה יותר לכל אנשי הצוות.

Share/Bookmark

website_development_program

לאחרונה החברה שהקמתי ,Cloud for Good, החלה לספק שירות חדש, בניית אתרים על הפלטפורמה של גוגל. איך זה התחיל? בדיוק כמו שהרומן שלי עם סיילספורס התחיל…

לפני קצת יותר משלוש שנים, כדובר ומנהל פיתוח משאבים של עמותת 1+1 התאחדות נוער וצעירים עולים, חיפשתי דרך טובה יותר לנהל את הקשר שלנו עם עיתונאים ותורמים. כעמותה דלת אמצעים חיפשנו פתרון פשוט, מהיר לפריסה והכי חשוב, פתרון שיוכל לעמוד ביעדי התקציב המצומצמים שלנו. שמחנו לשמוע על המודל הפילנתרופי של קרן סיילספורס ועוד יותר על-כך שאנחנו מקבלים את אחת התוכנות המובילות בעולם בתחום של ניהול קשרים! חיפשנו יועצים חיצוניים, שיוכלו לעזור לנו עם הטמעת סיילספורס בארגון ונדהמנו לגלות מספר דברים:

  • החברות הקיימות לא ממש הבינו את הצרכים הייחודיים שלנו כעמותה, האתגרים, התהליכים הפנימיים והשפה הארגונית (למרות שאחד הספקים טען שהוא מכיר את הצרכים של עמותות יותר טוב מאיתנו כי הוא התנדב פעם במשמר האזרחי או מכבי אש, אני לא זוכר בדיוק…).
  • פעמים רבות אנחנו לא הבנו על מה הם מדברים…
  • הספקים שכן הצליחו לתקשר איתנו היו יקרים מדי.

לכן, לא היה מנוס מללמוד איך להטמיע את התוכנה בעצמנו. כמובן שלא היה לנו תקציב לשכור "איש מחשבים" שיוביל את ההטמעה ובדומה לעמותות קטנות ובינוניות אחרות, אחד מאנשי הצוות נבחר לנהל את המערכת (או יותר נכון הסתער על התפקיד) כ"תפקיד נוסף". איש הצוות הזה היה אני…

אז איך כל זה קשור לבניית אתרים? חיפשתי דרך יצירתית להקים את אתר האינטרנט הראשון של החברה והגדרתי את הצרכים הבאים:

  1. עלות נמוכה
  2. טכנולוגיה מתקדמת
  3. בולטות באינטרנט (שיהיה קל למצוא אותנו)
  4. הקמה מהירה
  5. ממשק ניהול פשוט
  6. רב לשוניות

מצאתי את כל הדברים האלו בפלטפורמה של גוגל.

Google Sites

  1. עלות נמוכה – אין עלויות אחסון (!) העלות היחידה היא העלות החד פעמית של הקמת האתר.
  2. טכנולוגיה מתקדמת – בנוסף לגב הטכנולוגי החזק של גוגל, החברה מאפשרת למפתחים חיצוניים לפתח אפליקציות (הם קוראים לזה "גאדג'טים") המיועדות לאתרים שנבנים על הפלטפורמה של גוגל והכי חשוב, קיימת אינטגרציה מלאה עם אפליקציות נוספות של גוגל (Google Apps) המאפשרות יצירת טפסי פנייה/רישום, הוספת מצגות, סרטונים ועוד.
  3. בולטות באינטרנט – את זה שהאתר בנוי על גוגל כבר הזכרתי?
  4. הקמה מהירה – בזכות מספר תבניות מוכנות שהחברה מציעה ללא עלות וגמישות הפלטפורמה האתר עלה לאוויר תוך פחות משבוע!
  5. ממשק ניהול – ממשק ניהול האתר נוח מאוד ואין צורך לדעת HTML  או כל שפת תכנות אחרת כדי להוסיף תוכן, תמונות, סרטונים, ליצור טפסים…
  6. רב לשוניות – המערכת מאפשרת לבנות אתרים באינספור שפות ולאחרונה גם בעברית. את האתר שלי בניתי גם בעברית וגם באנגלית.

אז אם גם אתם מרגישים שאתם רוצים להתחיל לרחף בעננים, לחצו כאן כדי לקבל מידע נוסף.

Share/Bookmark

אם נכנסתם בשבועות האחרונים לאחת מהרשתות החברתיות האינטרנטיות כמו פייסבוק או טוויטר, אז אני בטוח שלא יכלתם להתחמק מעשרות תחינות של מלכ"רים אמריקאים בנוסח של "הצביעו לי" או פרסומים כמו "פלוני בחר להצביע ל…"  כחלק מתחרות/אתגר של בנק צ'יס.

האתגר שהציב הבנק למלכ"רים בארה"ב הסתיים בסוף השבוע האחרון עם זוכה אחד במיליון דולר וחמישה זוכים נוספים במאה אלף דולר כל אחד.

ששת הזוכים בתחרות של בנק צ'יס

לכאורה, כללי התחרות היו פשוטים מאוד. הבנק העניק חמישה מליון דולרים לארגונים עם הכי הרבה תומכים בפייסבוק. בסיבוב הראשון של התחרות מלכ"רים יכלו להציע את עצמם כמועמדים וכל משתמש פייסבוק יכול היה לפזר 20 קולות בין הארגונים. כל אחת מ-100 העמותות שזכתה למספר הרב ביותר של קולות קיבלה 25,000$ ואפשרות להתמודד בסיבוב השני של ההצבעות. הפעם, שווי הפרס הראשון היה מליון דולר וכל אחד מחמשת המקומות הבאים קיבל 100,000$.

עם סיום התחרות, הסתבר שלא הכל היה חלק והועלו מספר רב של טענות לגבי זיופים במהלך ההצבעות. אחת הטענות היא שארגונים יצרו פרופילים חדשים בפייסבוק רק למטרת התחרות. מעשה שמנוגד לכללים ובוודאי שאינו אתי.

בת' קנטר (מהבלוג של בת' – בלוג מומלץ ביותר!) עוסקת באריכות בבעיות שעלו במהלך התחרות, בפוסט שפרסמה. לטענתה, הבעיות האתיות החלו כבר עם ההחלטה של הבנק לפסול חלק מהארגונים שנבחרו בסיבוב הראשון, ללא הסברים מצד הבנק. אבל השאלה העיקרית היא האם הצבעות מהסוג הזה הן דבר חיובי בנוף הפילנתרופי?

אני נוטה להסכים עם ג'ודי סון (גם על הבלוג שלה אני ממליץ בחום), שכתבה, שסוג כזה של פילנתרופיה מזכיר קצת הצבעה על מלך או מלכת הכיתה. זה לא שאני חושב שתחרות היא דבר רע, ממש לא. אבל האם באמת אפשר להגיד שילדים בדרום אפריקה חשובים יותר מתוכניות לעידוד מנהיגות או ממחלה חשוכת מרפא? נכון, אני בטוח שכל פילנתרופ עומד בפני החלטה דומה כאשר הוא בוחר כיצד להשקיע בקהילה, אבל האם באמת אפשר לדון בשאלות עמוקות כאלו עם האצבע על העכבר?

שאלה נוספת, האם הארגונים שהשתתפו באתגר הרוויחו משהו מעצם ההשתתפות? האם השליטה שלהם ברשתות חברתיות (ישנם ארגונים רבים כעת עם עשרות ומאות אלפי תומכים בפייסבוק) תתרום ליכולת גיוס התרומות/מתנדבים או תעזור להם לשנות מדיניות בעתיד?

כמובן שרק ימים יגידו, אבל אם נבחן את ההתנהלות בזמן הקמפיין נראה כי התחינות הנשנות בסגנון  "הצביעו לי" לא התייחסו אלינו (המצביעים הפוטנציאלים) כאינדיבידואלים ובטח ובטח, שהציקו ונכנסו לנו לתוך מסך המחשב, שתי נקודות אליהן התייחסתי בבלוג קודם, שעסק בשפה החדשה של הרשתות החברתיות. האם יוכלו הארגונים האלו לפנות אלינו שוב? או שיתכן שבלחיצה שלנו על כפתור ההצבעה פתרנו את עצמנו מכל מעורבות עתידית כי "כבר תרמנו במשרד"?

ושאלה אחרונה, איך באמת מודדים הצלחה ברשתות חברתיות? מה יותר חשוב, מספר החברים שיש לי בפייסבוק או כמות השיחות שאני מנהל איתם? כמות העוקבים בטוויטר או כמות הציוצים החוזרים (RT) לציוצים שלי? או אפילו האם גודלה של רשימת התפוצה הארגונית שלנו מעיד על עבודת שיווק נכונה או דווקא כמות הפניות שאנחנו מקבלים דרך האתר מעידה על-כך? מה אתם אומרים?

Share/Bookmark