AppExchange

מקבלים תרומות בשערי חליפין שונים? אני רוצה להמליץ על אפליקציה חינמית שמצאתי ברשת המאפשרת לעדכן את שער החליפין בסיילספורס באופן דינאמי בהתבסס על המנוע של יהוו.

לפני שאתם מורידים את האפליקציה למערכת שלכם, קראו היטב את ההוראות!

מודעות פרסומת

אם נכנסתם בשבועות האחרונים לאחת מהרשתות החברתיות האינטרנטיות כמו פייסבוק או טוויטר, אז אני בטוח שלא יכלתם להתחמק מעשרות תחינות של מלכ"רים אמריקאים בנוסח של "הצביעו לי" או פרסומים כמו "פלוני בחר להצביע ל…"  כחלק מתחרות/אתגר של בנק צ'יס.

האתגר שהציב הבנק למלכ"רים בארה"ב הסתיים בסוף השבוע האחרון עם זוכה אחד במיליון דולר וחמישה זוכים נוספים במאה אלף דולר כל אחד.

ששת הזוכים בתחרות של בנק צ'יס

לכאורה, כללי התחרות היו פשוטים מאוד. הבנק העניק חמישה מליון דולרים לארגונים עם הכי הרבה תומכים בפייסבוק. בסיבוב הראשון של התחרות מלכ"רים יכלו להציע את עצמם כמועמדים וכל משתמש פייסבוק יכול היה לפזר 20 קולות בין הארגונים. כל אחת מ-100 העמותות שזכתה למספר הרב ביותר של קולות קיבלה 25,000$ ואפשרות להתמודד בסיבוב השני של ההצבעות. הפעם, שווי הפרס הראשון היה מליון דולר וכל אחד מחמשת המקומות הבאים קיבל 100,000$.

עם סיום התחרות, הסתבר שלא הכל היה חלק והועלו מספר רב של טענות לגבי זיופים במהלך ההצבעות. אחת הטענות היא שארגונים יצרו פרופילים חדשים בפייסבוק רק למטרת התחרות. מעשה שמנוגד לכללים ובוודאי שאינו אתי.

בת' קנטר (מהבלוג של בת' – בלוג מומלץ ביותר!) עוסקת באריכות בבעיות שעלו במהלך התחרות, בפוסט שפרסמה. לטענתה, הבעיות האתיות החלו כבר עם ההחלטה של הבנק לפסול חלק מהארגונים שנבחרו בסיבוב הראשון, ללא הסברים מצד הבנק. אבל השאלה העיקרית היא האם הצבעות מהסוג הזה הן דבר חיובי בנוף הפילנתרופי?

אני נוטה להסכים עם ג'ודי סון (גם על הבלוג שלה אני ממליץ בחום), שכתבה, שסוג כזה של פילנתרופיה מזכיר קצת הצבעה על מלך או מלכת הכיתה. זה לא שאני חושב שתחרות היא דבר רע, ממש לא. אבל האם באמת אפשר להגיד שילדים בדרום אפריקה חשובים יותר מתוכניות לעידוד מנהיגות או ממחלה חשוכת מרפא? נכון, אני בטוח שכל פילנתרופ עומד בפני החלטה דומה כאשר הוא בוחר כיצד להשקיע בקהילה, אבל האם באמת אפשר לדון בשאלות עמוקות כאלו עם האצבע על העכבר?

שאלה נוספת, האם הארגונים שהשתתפו באתגר הרוויחו משהו מעצם ההשתתפות? האם השליטה שלהם ברשתות חברתיות (ישנם ארגונים רבים כעת עם עשרות ומאות אלפי תומכים בפייסבוק) תתרום ליכולת גיוס התרומות/מתנדבים או תעזור להם לשנות מדיניות בעתיד?

כמובן שרק ימים יגידו, אבל אם נבחן את ההתנהלות בזמן הקמפיין נראה כי התחינות הנשנות בסגנון  "הצביעו לי" לא התייחסו אלינו (המצביעים הפוטנציאלים) כאינדיבידואלים ובטח ובטח, שהציקו ונכנסו לנו לתוך מסך המחשב, שתי נקודות אליהן התייחסתי בבלוג קודם, שעסק בשפה החדשה של הרשתות החברתיות. האם יוכלו הארגונים האלו לפנות אלינו שוב? או שיתכן שבלחיצה שלנו על כפתור ההצבעה פתרנו את עצמנו מכל מעורבות עתידית כי "כבר תרמנו במשרד"?

ושאלה אחרונה, איך באמת מודדים הצלחה ברשתות חברתיות? מה יותר חשוב, מספר החברים שיש לי בפייסבוק או כמות השיחות שאני מנהל איתם? כמות העוקבים בטוויטר או כמות הציוצים החוזרים (RT) לציוצים שלי? או אפילו האם גודלה של רשימת התפוצה הארגונית שלנו מעיד על עבודת שיווק נכונה או דווקא כמות הפניות שאנחנו מקבלים דרך האתר מעידה על-כך? מה אתם אומרים?

Share/Bookmark