[הערה: הפוסט פורסם במקור בבלוג של הזווית השלישית: http://zavit3.com/archives/389]

לפני כשבועיים נערך כנס חשיפה אינטרנטי של ה- Nonprofit Social Network Benchmark Report, ממצאי הסקר מצביעים על-כך שהרשתות החברתיות האינטרנטיות הפכו להיות החלק הארי באסטרטגיה האינטרנטית של מלכ"רים בארה"ב, כ-86% מהעמותות נמצאות בפייסבוק ו-60% בטוויטר.

בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 2009, נמצאה עלייה בשימוש של ארגונים בפייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), סטגנציה בשימוש בלינקד-אין (LinkedIn) ו-YouTube וירידה משמעותית בשימוש ב-MySpace. הסקר בחן את השימוש של כ-1,200 מלכ"רים ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

Nonprofits on Commercial Social Networks

בפוסט זה אתמקד בארבעת השאלות הנפוצות ביותר שעולות במסגרת עבודתי עם ארגונים לשינוי חברתי בישראל ובארה"ב, בתחום ניהול האסטרטגיה הארגונית ברשתות החברתיות האינטרנטיות:

1. מה אופי הפעילות ברשתות חברתיות?

רובן המכריע של העמותות (92%) משתמשות ברשתות חברתיות כדי לקדם את המותג שלהן, תוכניות, אירועים או שירותים. התשובה השנייה הכי פופולארית (42%) הייתה פיתוח משאבים. לכן, ברוב המקרים, המחלקה שאחראית על התחום היא מחלקת השיווק.

2. כמה זה עולה?

כ-85% מהנשאלים השיבו שישנו לפחות איש צוות אחד ברבע משרה אשר אחראי על פיתוח ותחזוקת הנראות הארגונית, עלייה של 5% מסקר דומה שנערך בשנה שעברה. כמו כן, מחצית מהארגונים העריכו כי בשנים-עשר החודשים הבאים אחוז המשרה הזה יגדל, קרוב ל-50% העריכו שלא יהיה שינוי ופחות מ-4% מתכוונים לצמצמו. כ-40% מהארגונים עושים שימוש במיקור חוץ (יועצים, מעצבים, מתכנתים וכדומה).

אחד מתוך עשרה מקצה לפחות $10,000 בשנה לשם כך ופחות משני אחוזים למעלה מ-$50,000. כלומר, מספר קטן יחסית של ארגונים מוציא סכומים גבוהים על עזרה חיצונית, בעוד שהרוב אינו עושה זאת.

3. למה אנחנו צריכים את כל זה? ומה כבר אפשר לגייס מזה?

על-אף שברוב המקרים מחלקת פיתוח המשאבים אינה אחראית על תפעול הרשתות החברתיות, מרבית המלכ"רים דיווחו שהסיבה העיקרית לנוכחותם ברשת היא גיוס תרומות. בנוסף לכך, נמצאה עלייה של 104% בגיוס משאבים בארגונים, אשר מחלקת פיתוח המשאבים שלהם פעילה ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

בעוד ש-40% מהארגונים הצליחו לגייס תרומות באמצעות פייסבוק, כ-80% גייסו $1,000 או פחות בשנים-עשר החודשים האחרונים, בעוד שרק 3.5% מהארגונים גייסו $10,000 או יותר באותה התקופה. לעומת זאת, נראה שלגודל הארגון אין השפעה על הגיוס: 40% מהארגונים שגייסו תרומות באמצעות רשתות חברתיות היו ארגונים שתקציבם נמוך ממיליון דולר.

4.  איך מפעילים את זה?

מרבית הארגונים התלוננו על חוסר מיומנות כחסם עיקרי (באופן מפתיע מחסור בתקציב לא הייתה תשובה שכיחה). אולם, לדעתי, אחד התחומים שלא קיבלו התייחסות מספקת במחקר זה הוא מדידת התשואה על ההשקעה/מאמץ. הערכת ההצלחה של השימוש ברשתות החברתיות הינה המכשול הגדול ביותר העומד בפני השימוש בהן ולהערכתי, מדידה איכותית יכולה להוביל לאימוץ רחב יותר של השימוש ברשתות החברתיות. המחקר הראה שככל שהארגון משקיע יותר זמן בתחזוקת הרשתות כך עולה הציפייה שלו למדידה מדויקת של התשומה מהפעילות. אך עדיין אין בנמצא מדדים ברורים ומקובלים למדידת ההצלחה. האם חשוב מספר החברים/עוקבים שיש לארגון? או מספר האינטראקציות שיש לו עם הקהילה? ואיך מגדירים אינטראקציה?


הביצה והתרנגולת
התחום עדיין נמצא בחיתוליו וארגונים לא מוכנים להשקיע ולהתמקצע בו כל עוד לא ניתן להצביע על התשואה. אלא שתשואה לא תושג כל עוד אין בידי הצוות הכלים המתאימים. לכן, יש לפעול ליצירת חומרי הדרכה, וובינרים (סמינרים אינטרנטיים), הדרכות וכנסים. כמו כן, יש להקים קהילה שתשמש כרשת של ידע בתחום הטכנולוגיה האינטרנטית במגזר השלישי.

על ארגונים חברתיים להתאים את הפעילות שלהם ברשת האינטרנט לעידן הווב 2.0, תקשורת חד כיוונית צריכה להתחלף בדו-שיח. ארגונים אשר יראו בתורמים, מתנדבים ואינדיבידואלים אחרים כקהל אחיד וקונפורמי ולא כאינדיבידואלים רב-גוניים הדורשים מידע מעמיק ולא שטחי יתקשו להשיג את המטרה שלשמה הוקמו.

להלן שתי דוגמאות לארגונים שעושים עבודה נפלאה בפייסבוק:

המשותף לשני הארגונים האלו הוא שהם מעורבים בעמודים שיצרו ודואגים לערב את התומכים בהם בדיונים מדי יום. הם מטפחים קשר אישי עם אינדיבידואלים ומעדכנים את העמוד באופן קבוע עם לינקים למאמרים רלוונטיים, תמונות, סרטונים וסיפורים אישיים.

מודעות פרסומת

אני נוהג להתלהב בקלות מכל מה שקשור במחשוב עננים וגאדג'טים בכלל, אבל כשגיליתי את התוסף, עליו אכתוב בשורות הבאות, החיוך שעלה על פני היה גדול מהרגיל!

גוגל רכשה לאחרונה חברה שנקראת Rapportive, אשר פתחה תוסף שהופך את ג'ימייל (זמין גם ב-Google Apps) למערכת ניהול קשרים חברתית. כן, עכשיו באמת לא תהיה לנו סיבה לעזוב את ג'ימייל.

מדובר בחברה מאוד צעירה, אבל לדעתי עם עתיד מזהיר. ציפור קטנה כבר לחשה לי שבקרוב תהיה לתוסף אינטגרציה עם מערכות נוספות ולשמחתי הרבה, גם עם סיילספורס.

התוסף, שזמין כרגע רק בדפדפנים של מוזילה וכרום, מחליף את המודעות המופיעות בדואר האלקטרוני של גוגל בפרופיל של האדם איתו אנחנו מתכתבים. הפרופיל האוטומטי כולל תמונה, קורות חיים מקוצרים, קישורים לרשתות חברתיות בהם האדם חבר ואפילו אפשרות להוסיף הערות בתחתית. לכאורה, נראה שהתוסף הזה יכול להוות תחרות לפרופיל האישי שניתן לבנות על גוגל ולגוגל באז

אם הארגון שלכם משתמש באפליקציות גוגל, כל אחד מאנשי הצוות שלכם יוכל לראות את ההערות שכתבו האחרים כאשר הוא מתכתב עם אותו אדם. פונקציה מאוד שימושית! נניח שאתם מתכתבים עם נציג של קרן במייל, תוכלו לראות את גם את ההערות שהמנכ"ל כתב, דבר שיתן לכם תמונה מלאה על הקשר איתו ויעזור בטיפוח הקשר.

ההתקנה של התוסף הזה היא סופר פשוטה ותוך מספר שניות ורישום מהיר זה כבר יהיה זמין אצלכם. ניתן להוריד את התוסף בלינק הבא:

http://www.rapportive.com/#/

הקלטתי גם סרטון קצרצר שיעזור לכם להבין על מה ההתרגשות הגדולה. הסרטון נמצא (כמובן) בספריית ההעשרה שבאתר האינטרנט שלי, הנה הלינק: http://heb.cloud4good.com/google-resources/rapportive-gmail-crm

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על התוסף, פשוט הגיבו לפוסט.

Share/Bookmark

אי אפשר להתחמק מזה… כולם כבר מדברים על הבאז החדש בשכונת הרשתות החברתיות. לא יאמן שגוגל הכריזה על הכלי הזה רק לפני שבוע וכבר יש הטוענים כי גוגל משנה לחלוטין את כללי המשחק. לדברי גוגל, כבר יותר מ-9 מליון פרסומים פורסמו בבאז, כלומר בסביבות 160,000 פרסומים בשעה!

buzz logo

מה זה באז?

גוגל באז היא התשובה של גוגל לטוויטר ופייסבוק. זוהי רשת חברתיות חדשה המאפשרת לחלוק עדכוני סטאטוס, לינקים, סרטונים, קבצי סאונד ותמונות עם חברים או עוקבים. באז גם מאפשר "לייבא" את הפעילות מאתרים אחרים כמו פיקאסה, פליקר, טוויטר ובלוגים אישיים וארגוניים (אני מאמין שבקרוב מאוד תתאפשר גם אינטגרציה של באז עם רשתות חברתיות אחרות כמו פייסבוק).

אני יודע שבאז נשמע קצת כמו שילוב של פייסבוק וטוויטר. ההבדל הגדול הוא שבאז אינו שירות העומד בפני עצמו, אלא הוא מוצע כחלק מהחבילה של ג'ימייל (דרך אגב לא חייבים חשבון בג'ימייל כדי להשתמש). לעומת פייסבוק, גוגל מאפשרת לחלוק יותר מידע בצורה פשוטה ומהירה יותר ואין הגבלה על מספר תווים כמו שיש בטוויטר (בטוויטר יש הגבלה של 140 תווים בכל הודעה, אתם כבר עוקבים אחרי בטוויטר?).

לפני שמתחילים, צרו/עדכנו את הפרופיל שלכם בגוגל

אחד הדברים שהופכים את באז לכל כך ידידותי למשתמש הוא שאפשר פשוט להצטרף בלי רישום או הכנות רבות. כבר בכניסתכם הראשונה,  גוגל תציע לכם לעקוב אחרי אנשים איתם אתם נמצאים בקשר דרך חשבון הג'ימייל שלכם. למרות שאין צורך ברישום, אני ממליץ שתיצרו פרופיל אישי בגוגל בדיוק כמו שיצרתם פרופיל בפייסבוק (אתם חברים שלי בפייסבוק?).

שימו לב, כמעט כל המידע על הפרופיל שתצרו יהיה זמין לכולם ברשת. לכן, הזינו רק מידע שנוח לכם לחלוק או מידע שחשוב לכם שאנשים ימצאו כשהם מחפשים אתכם או את הארגון שלכם (בשבוע האחרון היו דיונים רבים על הגדרות הפרטיות בגוגל באז, אני ממליץ לקרוא פוסט של טל גלילי, אשר מסכם אותם בבהירות.).

Tal Buzz Profile

איך משתמשים בבאז?

הקלטתי סרטון קצר בו אני מסביר כיצד להשתמש בגוגל באז על רגל אחת. סרטונים דומים תוכלו למצוא תחת קטגוריית ההעשרה באתר של Cloud for Good.

באז בעמותות

מדובר בכלי משמעותי לארגונים שרוצים לדעת מה נאמר עליהם ברשת ואשר רוצים לעודד שיחה רצינית על האג'נדה החברתית שלהם.

מכיוון שאין לבאז את ההגבלות של טוויטר או המשחקים והאנימציות הילדותיים של פייסבוק ובזכות העובדה שהוא כבר נמצא בתיבת הדואר האלקטרונית שלנו, יש לו פוטנציאל לשמש כפלטפורמה לשיחה (וירטואלית) אמיתית. צריך רק לדעת איך לנצל אותה.

בעוד מספר חודשים, כאשר באז יהיה זמין גם בחבילת היישומים הארגוניים של גוגל, יחל, לדעתי, עידן חדש של מיקרו-בלוגינג במלכ"רים. כיום, ארגונים רבים מתקשים להשקיע זמן ברשתות חברתיות אחרות כי הן דורשות התחברות נפרדת. האינטגרציה של באזז עם ג'ימייל תהפוך את ההטמעה של הרשת החברתית החדשה בארגון לפשוטה ונגישה יותר לכל אנשי הצוות.

Share/Bookmark

אם נכנסתם בשבועות האחרונים לאחת מהרשתות החברתיות האינטרנטיות כמו פייסבוק או טוויטר, אז אני בטוח שלא יכלתם להתחמק מעשרות תחינות של מלכ"רים אמריקאים בנוסח של "הצביעו לי" או פרסומים כמו "פלוני בחר להצביע ל…"  כחלק מתחרות/אתגר של בנק צ'יס.

האתגר שהציב הבנק למלכ"רים בארה"ב הסתיים בסוף השבוע האחרון עם זוכה אחד במיליון דולר וחמישה זוכים נוספים במאה אלף דולר כל אחד.

ששת הזוכים בתחרות של בנק צ'יס

לכאורה, כללי התחרות היו פשוטים מאוד. הבנק העניק חמישה מליון דולרים לארגונים עם הכי הרבה תומכים בפייסבוק. בסיבוב הראשון של התחרות מלכ"רים יכלו להציע את עצמם כמועמדים וכל משתמש פייסבוק יכול היה לפזר 20 קולות בין הארגונים. כל אחת מ-100 העמותות שזכתה למספר הרב ביותר של קולות קיבלה 25,000$ ואפשרות להתמודד בסיבוב השני של ההצבעות. הפעם, שווי הפרס הראשון היה מליון דולר וכל אחד מחמשת המקומות הבאים קיבל 100,000$.

עם סיום התחרות, הסתבר שלא הכל היה חלק והועלו מספר רב של טענות לגבי זיופים במהלך ההצבעות. אחת הטענות היא שארגונים יצרו פרופילים חדשים בפייסבוק רק למטרת התחרות. מעשה שמנוגד לכללים ובוודאי שאינו אתי.

בת' קנטר (מהבלוג של בת' – בלוג מומלץ ביותר!) עוסקת באריכות בבעיות שעלו במהלך התחרות, בפוסט שפרסמה. לטענתה, הבעיות האתיות החלו כבר עם ההחלטה של הבנק לפסול חלק מהארגונים שנבחרו בסיבוב הראשון, ללא הסברים מצד הבנק. אבל השאלה העיקרית היא האם הצבעות מהסוג הזה הן דבר חיובי בנוף הפילנתרופי?

אני נוטה להסכים עם ג'ודי סון (גם על הבלוג שלה אני ממליץ בחום), שכתבה, שסוג כזה של פילנתרופיה מזכיר קצת הצבעה על מלך או מלכת הכיתה. זה לא שאני חושב שתחרות היא דבר רע, ממש לא. אבל האם באמת אפשר להגיד שילדים בדרום אפריקה חשובים יותר מתוכניות לעידוד מנהיגות או ממחלה חשוכת מרפא? נכון, אני בטוח שכל פילנתרופ עומד בפני החלטה דומה כאשר הוא בוחר כיצד להשקיע בקהילה, אבל האם באמת אפשר לדון בשאלות עמוקות כאלו עם האצבע על העכבר?

שאלה נוספת, האם הארגונים שהשתתפו באתגר הרוויחו משהו מעצם ההשתתפות? האם השליטה שלהם ברשתות חברתיות (ישנם ארגונים רבים כעת עם עשרות ומאות אלפי תומכים בפייסבוק) תתרום ליכולת גיוס התרומות/מתנדבים או תעזור להם לשנות מדיניות בעתיד?

כמובן שרק ימים יגידו, אבל אם נבחן את ההתנהלות בזמן הקמפיין נראה כי התחינות הנשנות בסגנון  "הצביעו לי" לא התייחסו אלינו (המצביעים הפוטנציאלים) כאינדיבידואלים ובטח ובטח, שהציקו ונכנסו לנו לתוך מסך המחשב, שתי נקודות אליהן התייחסתי בבלוג קודם, שעסק בשפה החדשה של הרשתות החברתיות. האם יוכלו הארגונים האלו לפנות אלינו שוב? או שיתכן שבלחיצה שלנו על כפתור ההצבעה פתרנו את עצמנו מכל מעורבות עתידית כי "כבר תרמנו במשרד"?

ושאלה אחרונה, איך באמת מודדים הצלחה ברשתות חברתיות? מה יותר חשוב, מספר החברים שיש לי בפייסבוק או כמות השיחות שאני מנהל איתם? כמות העוקבים בטוויטר או כמות הציוצים החוזרים (RT) לציוצים שלי? או אפילו האם גודלה של רשימת התפוצה הארגונית שלנו מעיד על עבודת שיווק נכונה או דווקא כמות הפניות שאנחנו מקבלים דרך האתר מעידה על-כך? מה אתם אומרים?

Share/Bookmark

הוספתי סרטון חדש לעמוד ההעשרה באתר האינטרנט שלי.

לאחרונה עודכנה חבילת אנשי הקשר והארגונים לגרסה 1.65. אחד העדכונים שהחבילה מאפשרת הוא המרה טובה יותר של מועמדים להתקשרות (leads) לאנשי קשר. רוצים ללמוד איך להתאים את החבילה למערכת הקיימת שלכם?

צפו בסרטון…וכנסו לעמוד ההעשרה כדי לקרוא עוד על סרטון זה.

רוצים לקבוע מה יהיה הסרטון הבא? הגיבו לפוסט זה…

כמו כן, שימו לב שבתחתית הבלוג הזה (וגם הבלוג הקודם) יש תוסף שמאפשר לחלוק את הפוסט הזה עם אחרים באמצעות רשתות חברתיות ובלוגים. אז אם אתם לא רוצים להגיב, לפחות תשתפו אחרים, טוב?
Share/Bookmark

מצאתי את סרטון שמדגים  בצורה ברורה ופשוטה את הקישור (ללא תשלום) בין סיילספורס לבין טוויטר: