החל מהיום גוגל מאפשרת לעצב את החתימה האישית בג'ימייל, מדובר באחד הפיצ'רים הכי מבוקשים על-ידי משתמשי האפליקציה.  בפעם הבאה שתכנסו לג'ימייל היכנסו להגדרות ועצבו את החתימה האישית שלכם. ניתן להוסיף לינקים, תמונות ולשנות את הגופן.

Gmail rich text editor

לחצו על התמונה להגדלה

בנוסף, ג'ימייל תומך ביצירת חתימה אישית ייחודית לכל אחת מכתובות המייל שלכם.

unique signature for each email address

לחצו על התמונה להגדלה

אל תשכחו להוסיף קישורים לרשתות חברתיות!

מודעות פרסומת

 network

אחד הדברים המרכזיים בפיתוח משאבים הוא המידע. דמיינו חדר מלא פתקיות צהובות מודבקות על כל הקירות מסביב, תסתכלו טוב ותראו איך על כל פתקית יש שמות, תאריכים וחיצים שמובילים לפתק הבא ואחריו לעוד אחד ועוד אחד. חדר מלא פתקיות צהובות.

 כעת, רשמו "סיילספורס דוט קום". מייד ייפתח מסך מזמין שכל שתצטרכו לעשות זה להכניס את שם המשתמש והסיסמא והנה אתם בפנים. וכעת כל הפתקאות הצהובות הופכות לשדות המתמלאים בפרטים. פעם באנגלית והיום כבר בעברית.

 על המעבר ממערכת המידע בה עבדנו – אל מערכת הסיילספורס החלטנו לאחר שהתעורר הצורך במערכת מידע, שתתפתח על בסיס קבוע ביחד עם הארגון וצרכיו ובעיקר, שתאפשר את הפונקציה של קישוריות. חשוב לנו לדעת שגילה, שעובדת בקרן X, קשורה לחן שעובדת בגוונים ויחד הן קשורות לארגון גג מקומי בשם Y.

 לאחר בדיקות שוק ממושכות החלטנו על המעבר למערכת סיילספורס. בהובלה המקצועית של טל פרנקפורט, התחלנו בתהליך של אפיון צרכים והתאמת המערכת לארגון. השלב הבא ואולי הקשה מכל, היה העברת המידע (בן למעלה משש שנים! כולל חוזים, בקשות, תמונות, תכתובות ועוד) מהמערכת הישנה למערכת החדשה. המאמץ השתלם וקצת לפני תחילת 2010 כבר עבדנו במלוא המרץ עם הפורס.

 על השאלה למה חשובה עברית בסיילספורס יש תשובה פשוטה: סיילספורס הוא כלי ניהולי – ארגוני ממדרגה ראשונה. העברית פותחת את השימוש במערכת לאנשים נוספים בארגון שהאנגלית לא מתגלגלת אצלם. אנחנו מברכים על הגיור של התוכנה לעברית.

 על מערכת סיילספורס ניתן לומר באופן כללי שהיא מערכת ידידותית שניתן להתאימה בכל זמן לצרכים הייחודיים והמשתנים של הארגון. אחד הדברים היפים בה שהיא מאוד אינטואיטיבית ולכל מקום אליו תרצו להגיע יש כמה דרכים שיובילו. אם לפני שישה חודשים התחלנו בנקודה אחת, עם הזמן והניסיון, אנו רואים היכן ניתן לשנות ולשפר ובקליק אחד או שניים להקל אפילו עוד על העבודה היומיומית. התוכנה מתעדכנת כל הזמן ולא תמיד (לצערנו) יש את הזמן לעקוב אחרי כל החידושים.

 ולבסוף… הדוחות. איזה תענוג. בלחיצת כפתור. ממש ככה. כל מה שעשינו (ומה שאנו צריכים לעשות). דוחות ברורים, קלים להפקה, ביטוי גראפי מקסים. אין ספק שאיכות המידע שעומד לרשתנו כעת עלתה במאות מונים וכך גם היכולת לכמת אותו.

 דמיינו מערכת המכילה מיליוני פתקיות צהובות וביניהן קישורים וקישוריות שבלחיצת כפתור אחת אתם עוברים מפתק אחד לפתק הבא. סיילספורס דוט קום.

 הכותבת היא חן אברהמס, מנהלת פתוח משאבים בעמותת גוונים בשדרות. עמותה לשינוי חברתי הפועלת בתחומים של גיל רך, ילדים ונוער בסיכון, אנשים עם מוגבלות, בוגרים צעירים עם מוגבלות, עולים במצבי משבר וחוסן קהילתי. גוונים מעודדת אנשים לפעול לטובת עצמם ולטובת הקהילה ומשמשת כחממה ליזמות חברתית. גוונים פעילה בשדרות, באזור הנגב הצפוני ובכל הארץ.

אני אתחיל מהשורה התחתונה, יש סיילספורס בעברית!

סיילספורס בעברית

החל מהיום שבו התחלתי להשתמש בסיילספורס (עוד כמגייס משאבים בעמותת 1+1), לפני יותר מארבע שנים, שמעתי שיום יבוא וסיילספורס תהיה זמינה גם בעברית. בכל שנה פיללתי ביחד עם משתמשים רבים נוספים בישראל, לשנה הבאה עם אפשרות ליישור לימין (הבהרה: סיילספורס תומכת בעברית כבר מספר שנים, אך היא לא תמכה ביישור לימין וכן, ממשק המשתמש היה באנגלית).

 

עוד בינואר 2008 כאשר הגיע לישראל מנכ"ל החברה, מארק בניהוף, ניסיתי לחלץ ממנו תשובה לשאלת מליון הדולר, מתי התוכנה תגויר? לאחר מכן, התגייסתי ביחד עם רבים אחרים כדי להצביע ולקדם את העברית דרך ה-Idea Exchange של סיילספורס ולבסוף, כחלק מצוות NPTech  שלחנו מכתב למארק עם פנייה נרגשת המסבירה את הצורך של המגזר השלישי בישראל בעברית. קיבלנו תשובה… זה יגיע הוא כתב.

 

אז היום הגיע וכך מפעילים את העברית בסיילספורס:

  1. Setup | My Personal Information | Personal Information
  2. Edit
  3. Select Hebrew
  4. Save

 

בחודשים האחרונים הייתי מעורב בבחינת הגיור של התוכנה לעברית ביחד עם אחד הלקוחות שלי, ארגון גוונים. הגשנו לסיילספורס עשרות רעיונות לשיפור ועשינו תיקוני הגהה. אני מקווה שהעברית תעזור לאימוץ הפלטפורמה בעמותות בישראל ובכך, תוכל לעזור לכם לשרת את הקהילה בצורה טובה יותר.  אך שימו לב, התבנית של סיילספורס לעמותות (The Non Profit Starter Pack) עדיין לא תורגמה לעברית. כלומר, האובייקטים, השדות והערכים שנבנו עבור עמותות (למשל אובייקט ה-Household) עדיין באנגלית (זה לא מונע מכם לעבור לעברית) ולכן, אני רוצה לבקש מכם להתגייס ולהצביע על תרגום התבנית לעברית. פשוט לחצו פה כדי לעבור לעמוד הקהילה של סיילספורס והצביעו.

 

סיילספורס בעברית

האם העידן המינימליסטי והנקי של גוגל עומד להסתיים? לאחרונה גוגל הוסיפה תכונה חדשה לעמוד החיפוש הפופולארי שלה (www.google.com), אפשרות לשנות את הרקע הלבן לעיצוב אישי. עד כה, אפשרות זו הייתה קיימת רק בעמוד הבית המותאם של גוגל (iGoogle) ולא בדף החיפוש.

תוכלו לבחור בתמונה ממחשב המשתמש, להשתמש בתמונות מגלריית פיקאסה או להשתמש בתמונות ציבוריות שיצרו אמנים ידועים. בתמונה למטה הוספתי את הלוגו של החברה שלי לעמוד החיפוש. התכונה החדשה זמינה כרגע רק למשתמשים מארה"ב (בפינה השמאלית התחתונה של המסך) ובעתיד הקרוב, לפי בלוג החברה, תהיה זמינה בכל העולם.

cloud for good google wallpaper

[הערה: הפוסט פורסם במקור בבלוג של הזווית השלישית: http://zavit3.com/archives/389]

לפני כשבועיים נערך כנס חשיפה אינטרנטי של ה- Nonprofit Social Network Benchmark Report, ממצאי הסקר מצביעים על-כך שהרשתות החברתיות האינטרנטיות הפכו להיות החלק הארי באסטרטגיה האינטרנטית של מלכ"רים בארה"ב, כ-86% מהעמותות נמצאות בפייסבוק ו-60% בטוויטר.

בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 2009, נמצאה עלייה בשימוש של ארגונים בפייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), סטגנציה בשימוש בלינקד-אין (LinkedIn) ו-YouTube וירידה משמעותית בשימוש ב-MySpace. הסקר בחן את השימוש של כ-1,200 מלכ"רים ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

Nonprofits on Commercial Social Networks

בפוסט זה אתמקד בארבעת השאלות הנפוצות ביותר שעולות במסגרת עבודתי עם ארגונים לשינוי חברתי בישראל ובארה"ב, בתחום ניהול האסטרטגיה הארגונית ברשתות החברתיות האינטרנטיות:

1. מה אופי הפעילות ברשתות חברתיות?

רובן המכריע של העמותות (92%) משתמשות ברשתות חברתיות כדי לקדם את המותג שלהן, תוכניות, אירועים או שירותים. התשובה השנייה הכי פופולארית (42%) הייתה פיתוח משאבים. לכן, ברוב המקרים, המחלקה שאחראית על התחום היא מחלקת השיווק.

2. כמה זה עולה?

כ-85% מהנשאלים השיבו שישנו לפחות איש צוות אחד ברבע משרה אשר אחראי על פיתוח ותחזוקת הנראות הארגונית, עלייה של 5% מסקר דומה שנערך בשנה שעברה. כמו כן, מחצית מהארגונים העריכו כי בשנים-עשר החודשים הבאים אחוז המשרה הזה יגדל, קרוב ל-50% העריכו שלא יהיה שינוי ופחות מ-4% מתכוונים לצמצמו. כ-40% מהארגונים עושים שימוש במיקור חוץ (יועצים, מעצבים, מתכנתים וכדומה).

אחד מתוך עשרה מקצה לפחות $10,000 בשנה לשם כך ופחות משני אחוזים למעלה מ-$50,000. כלומר, מספר קטן יחסית של ארגונים מוציא סכומים גבוהים על עזרה חיצונית, בעוד שהרוב אינו עושה זאת.

3. למה אנחנו צריכים את כל זה? ומה כבר אפשר לגייס מזה?

על-אף שברוב המקרים מחלקת פיתוח המשאבים אינה אחראית על תפעול הרשתות החברתיות, מרבית המלכ"רים דיווחו שהסיבה העיקרית לנוכחותם ברשת היא גיוס תרומות. בנוסף לכך, נמצאה עלייה של 104% בגיוס משאבים בארגונים, אשר מחלקת פיתוח המשאבים שלהם פעילה ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

בעוד ש-40% מהארגונים הצליחו לגייס תרומות באמצעות פייסבוק, כ-80% גייסו $1,000 או פחות בשנים-עשר החודשים האחרונים, בעוד שרק 3.5% מהארגונים גייסו $10,000 או יותר באותה התקופה. לעומת זאת, נראה שלגודל הארגון אין השפעה על הגיוס: 40% מהארגונים שגייסו תרומות באמצעות רשתות חברתיות היו ארגונים שתקציבם נמוך ממיליון דולר.

4.  איך מפעילים את זה?

מרבית הארגונים התלוננו על חוסר מיומנות כחסם עיקרי (באופן מפתיע מחסור בתקציב לא הייתה תשובה שכיחה). אולם, לדעתי, אחד התחומים שלא קיבלו התייחסות מספקת במחקר זה הוא מדידת התשואה על ההשקעה/מאמץ. הערכת ההצלחה של השימוש ברשתות החברתיות הינה המכשול הגדול ביותר העומד בפני השימוש בהן ולהערכתי, מדידה איכותית יכולה להוביל לאימוץ רחב יותר של השימוש ברשתות החברתיות. המחקר הראה שככל שהארגון משקיע יותר זמן בתחזוקת הרשתות כך עולה הציפייה שלו למדידה מדויקת של התשומה מהפעילות. אך עדיין אין בנמצא מדדים ברורים ומקובלים למדידת ההצלחה. האם חשוב מספר החברים/עוקבים שיש לארגון? או מספר האינטראקציות שיש לו עם הקהילה? ואיך מגדירים אינטראקציה?


הביצה והתרנגולת
התחום עדיין נמצא בחיתוליו וארגונים לא מוכנים להשקיע ולהתמקצע בו כל עוד לא ניתן להצביע על התשואה. אלא שתשואה לא תושג כל עוד אין בידי הצוות הכלים המתאימים. לכן, יש לפעול ליצירת חומרי הדרכה, וובינרים (סמינרים אינטרנטיים), הדרכות וכנסים. כמו כן, יש להקים קהילה שתשמש כרשת של ידע בתחום הטכנולוגיה האינטרנטית במגזר השלישי.

על ארגונים חברתיים להתאים את הפעילות שלהם ברשת האינטרנט לעידן הווב 2.0, תקשורת חד כיוונית צריכה להתחלף בדו-שיח. ארגונים אשר יראו בתורמים, מתנדבים ואינדיבידואלים אחרים כקהל אחיד וקונפורמי ולא כאינדיבידואלים רב-גוניים הדורשים מידע מעמיק ולא שטחי יתקשו להשיג את המטרה שלשמה הוקמו.

להלן שתי דוגמאות לארגונים שעושים עבודה נפלאה בפייסבוק:

המשותף לשני הארגונים האלו הוא שהם מעורבים בעמודים שיצרו ודואגים לערב את התומכים בהם בדיונים מדי יום. הם מטפחים קשר אישי עם אינדיבידואלים ומעדכנים את העמוד באופן קבוע עם לינקים למאמרים רלוונטיים, תמונות, סרטונים וסיפורים אישיים.

אני אוהב לחסוך זמן ולכן, מאוד התרגשתי (זה קורה לי הרבה כשמדובר בטכנולוגיה) כשקראתי על הפיצ'ר החדש שגוגל שחררו לאחרונה. עד עתה, כאשר רציתי להוסיף צרופה (attachment) למייל נאלצתי להשתמש בכפתור "Attach a file", אבל לא עוד!

אם אתם משתמשים בכרום או פירפוקס (בקרוב גם באקספלורר) החיים שלכם יעשו פשוטים יותר בזכות האפשרות לגרור את הצרופה לתוך המייל (drag and drop).

ועל כך נאמר, ממשה עד משה…

Google Attachments Drag and Drop

 

Share/Bookmark

בעבודתי עם מלכ"רים בישראל ובארה"ב אני נתקל באופן יומיומי באתגרים הרבים איתם מתמודד המגזר השלישי, החל מהמרוץ אחר תזרים המזומנים ועד לקשיים בגיוס כוח האדם המתאים. מתוך ניסיון העבר שלי כמחנך ולאחר-מכן כדובר ומנהל פיתוח משאבים, מצאתי שניתן למנף את הטכנולוגיה על-מנת לעזור  למלכ"רים להתמודד עם הקשיים היומיומיים ואף כדי להשיג את משימת הארגון ולכן, הקמתי את Cloud for Good.

NTEN Logo

קיימים עוד ארגונים רבים בישראל (אני ממליץ בחום לבקר בבלוג של NPTech) ובעולם, אשר שמו להם למטרה לעזור לכם, ארגוני המגזר השלישי, לעשות שימוש נכון בטרנדים הטכנולוגיים. אחד מהם הוא ארגון NTEN שבסקר שלו בנוגע למערכות לניהול קשרים במלכ"רים עסקתי לפני מספר פוסטים.

השבוע, פרסם הארגון (ביחד עם The Nonprofit Times) סקר נוסף, העוסק בכוח האדם הטכנולוגי בארגונים ובעלותו. הדו"ח שלהם מנסה לענות על מספר שאלות:

  • מהי ההשקעה הכספית על טכנולוגיה במלכ"רים?
  • מהו השכר הממוצע של הצוות הטכנולוגי (IT Staff)?
  • מהם ההבדלים בין ארגונים קטנים לגדולים?
  • מהן ההחלטות והפעולות, אשר מגדירות ארגון כ"מוביל" טכנולוגי?
  • מה יכולים ללמוד ארגונים "מתקשים" מה"מובילים"?
  • האם ישנה קורלציה בין תקציב, הוצאה על טכנולוגיה, מספר אנשי צוות או גודל הארגון לבין הדירוג של הארגון כ"מוביל" או "מתקשה"?

כדי להוריד את הסקר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

לפניכם התוצאות (נבחרות):

1. אימוץ טכנולוגיה

  • רק 35% מהמשתתפים בסקר הגדירו עצמם כ"מובילים" טכנולוגית. מתוכם 41% היו ארגונים גדולים מאוד, 24% גדולים, 24% בינוניים ו-11% קטנים.

2. השקעה טכנולוגית

  • באופן כללי, "מובילים" הוציאו פי 2.5 על טכנולוגיה מ"מתקשים".
  • אחוז ניכר אמר שההוצאות בפועל (שנים 2008, 2009) גדלו בשנה האחרונה בתחומים הבאים ולפי הסדר הבא: אתר אינטרנט, חומרה, תוכנה, מיקור חוץ/יעוץ.
  • ארגונים שמספקים לעצמם את התמיכה הטכנולוגית (או במילים אחרות, לא משתמשים במיקור חוץ או יועצים) הוציאו בממוצע 54% מהתקציב הטכנולוגי או $137,477 על אנשי צוות בתחום הטכנולוגיה (קטנים 46% וגדולים 65%).

3. תכנון

  • תכנון טכנולוגי אסטרטגי הצביע על הצלחה באימוץ הטכנולוגיה בארגונים – לרוב המובילים יש תוכנית טכנולוגית פורמאלית ולרוב המתקשים אין.

4. מיקור חוץ

  • לא נמצאה השפעה של מיקור חוץ על ההגדרה של ארגון כמוביל או מתקשה.
  • ארגונים בכל הגדלים משתמשים במיקור חוץ.

5. שכר

  • מנהלים בכירים משתכרים בממוצע $100,000 בשנה.
  • שכרם של מנהלי תכנים אינטרנטיים, אדמיניסטראטורים של מערכות מידע ומפתחי אתרים נע בין $57,000-$62,000 בשנה.
  • שכרו של הצוות הטכנולוגי התומך היה בממוצע $44,375.

כדי להוריד את הסקר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

הסקר נערך על חתך מאוד רחב של ארגונים בארה"ב (ביניהם ארגונים מאוד גדולים) ולכן, יתכן שהמספרים פחות רלוונטיים לארגון שלכם. חשוב לי שלא תפסלו את הסקר "כי בארץ לא משתכרים כאלה משכורות במגזר השלישי" או מכיוון ש"לרוב הארגונים אין את היכולות להוציא כאלו סכומים על טכנולוגיה" (דווקא תתפלאו…), אלא שתזהו את הדברים שכן רלוונטיים. כמו למשל, שבניית תוכנית אסטרטגית לטכנולוגיה בארגון היא דבר הכרחי בדיוק כמו תכנון אסטרטגי במחלקת החינוך או גיוס המשאבים בארגון.

כמו כן,  אשמח לשמוע כאן, או בקבוצה שלנו בפייסבוק, מה המצב בארגון שלכם?