מידי יום אנחנו משתמשים בכלים אינטרנטיים רבים כדי לנהל את הקשר שלנו עם לקוחות, שותפים ואנשי צוות. אני תמיד נדהם מכמות הכלים החינמיים הקיימים ברשת שיכולים להפוך את החיים של כולנו, אינדיבידואלים או ארגונים, לפשוטים ופרודוקטיביים יותר.

לכן, כחלק ממסורת חדשה שהתחלתי בעמוד הפייסבוק של Cloud for Good חלקתי עשרה כלים שאני אוהב במיוחד. הנה סקירה קצרצרה שלהם:

1. Tungle.me – הדבר הכי מסובך בתיאום פגישות הוא למצוא את הזמן בו כולם זמינים. באמצעות אפליקציה זו תוכלו ליצור יומן ציבורי כדי להראות לכולם מתי אתם זמינים ולהימנע מכל משחקי הניחושים (אל דאגה אתם לא חייבים לחשוף את פרטי הפגישות שלכם).

 

2. Rapportiveסקרתי את הכלי הזה עוד כאשר גוגל רכשה אותו. החברה פיתחה תוסף שהופך את ג'ימייל למערכת ניהול קשרים חברתית. התוסף מחליף את המודעות המופיעות בדואר האלקטרוני של גוגל בפרופיל של האדם איתו אנחנו מתכתבים. הפרופיל האוטומטי כולל תמונה, קורות חיים מקוצרים, קישורים לרשתות חברתיות בהם האדם חבר ואפילו אפשרות להוסיף הערות בתחתית.

3. Skype Screen Sharing – אנשים רבים לא מודעים לכך שסקייפ זה לא רק כלי שיחה, ניתן גם להציג את המסך שלכם לאדם איתו אתם משוחחים. אחרי שהתחברתם לסקייפ פשוט לחצו על כפתור שיתוף המסך ותוכלו להציג את כל המסך או חלקים ממנו. זהו כלי פשוט אך אפקטיבי.

Skype Screen Sharing

4. MyStickies – פתרון גאוני המאפשר להטמיע פתקי ממו בכל רחבי האינטרנט. בקרו באתר אינטרנט והשאירו לעצמכם הודעה, ההודעה תופיע בפעם הבאה שתבקרו שם.

5. Mozy – מידע רב נמצא על המחשבים האישיים שלנו. בין אם מדובר בתמונות אישיות או מסמכים פיננסיים, Mozy תעזור לכם לגבות את המידע בעננים כדי שכשתצטרכו אותו, הוא יהיה שם.

6. Remember the Milk – כלי מצוין לניהול משימות, אשר מאפשר ליצור רשימת משימות אישית ולהגיע אליה מכל מקום בו יש חיבור לאינטרנט.

remmeber the milk

7. Google Apps – אני יודע שזה נשמע בנאלי והרבה ארגונים ואינדיבידואלים כבר עושים בזה שימוש… אולם, אם עדיין לא בדקתם את יישומי גוגל (חינם לעמותות!) אז הגיע הזמן. היישומים כוללים מייל ארגוני, יומן, ניהול מסמכים ועוד.

8. סולוטו – סטארט-אפ ישראלי אשר יאפשר לכם לקצר באופן משמעותי את הזמן שלוקח לכם לאתחל את המחשב. הם קוראים לתוכנה – כלי למניעת תסכול.

9. PDFUnlock – מסמכי PDF לעיתים מגיעים עם מגבלות אשר, לדוגמא, יכולות למנוע העתקת טקסט מהמסמך או הדפסתו. הכלי הזה יעזור לכם לפרוץ את המגבלות האלו.

10. Screenjelly – זהו אחד הכלים האהובים עלי להקליט סרטונים קצרים (למשל הדגמת תוכנה) עבור לקוחות. הוא כולל צילום מסך וקול. הממשק מאוד פשוט ומאפשר להקליט את הסרטון ולהפיץ אותו במייל או ברשתות חברתיות.

הצטרפו לעמוד שלנו בפייסבוק כדי ללמוד על כלים ומשאבים נוספים, לחלוק ידע ולשאול שאלות. לחצו כאן כדי להצטרף.

מודעות פרסומת

[הערה: הפוסט פורסם במקור בבלוג של הזווית השלישית: http://zavit3.com/archives/389]

לפני כשבועיים נערך כנס חשיפה אינטרנטי של ה- Nonprofit Social Network Benchmark Report, ממצאי הסקר מצביעים על-כך שהרשתות החברתיות האינטרנטיות הפכו להיות החלק הארי באסטרטגיה האינטרנטית של מלכ"רים בארה"ב, כ-86% מהעמותות נמצאות בפייסבוק ו-60% בטוויטר.

בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 2009, נמצאה עלייה בשימוש של ארגונים בפייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), סטגנציה בשימוש בלינקד-אין (LinkedIn) ו-YouTube וירידה משמעותית בשימוש ב-MySpace. הסקר בחן את השימוש של כ-1,200 מלכ"רים ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

Nonprofits on Commercial Social Networks

בפוסט זה אתמקד בארבעת השאלות הנפוצות ביותר שעולות במסגרת עבודתי עם ארגונים לשינוי חברתי בישראל ובארה"ב, בתחום ניהול האסטרטגיה הארגונית ברשתות החברתיות האינטרנטיות:

1. מה אופי הפעילות ברשתות חברתיות?

רובן המכריע של העמותות (92%) משתמשות ברשתות חברתיות כדי לקדם את המותג שלהן, תוכניות, אירועים או שירותים. התשובה השנייה הכי פופולארית (42%) הייתה פיתוח משאבים. לכן, ברוב המקרים, המחלקה שאחראית על התחום היא מחלקת השיווק.

2. כמה זה עולה?

כ-85% מהנשאלים השיבו שישנו לפחות איש צוות אחד ברבע משרה אשר אחראי על פיתוח ותחזוקת הנראות הארגונית, עלייה של 5% מסקר דומה שנערך בשנה שעברה. כמו כן, מחצית מהארגונים העריכו כי בשנים-עשר החודשים הבאים אחוז המשרה הזה יגדל, קרוב ל-50% העריכו שלא יהיה שינוי ופחות מ-4% מתכוונים לצמצמו. כ-40% מהארגונים עושים שימוש במיקור חוץ (יועצים, מעצבים, מתכנתים וכדומה).

אחד מתוך עשרה מקצה לפחות $10,000 בשנה לשם כך ופחות משני אחוזים למעלה מ-$50,000. כלומר, מספר קטן יחסית של ארגונים מוציא סכומים גבוהים על עזרה חיצונית, בעוד שהרוב אינו עושה זאת.

3. למה אנחנו צריכים את כל זה? ומה כבר אפשר לגייס מזה?

על-אף שברוב המקרים מחלקת פיתוח המשאבים אינה אחראית על תפעול הרשתות החברתיות, מרבית המלכ"רים דיווחו שהסיבה העיקרית לנוכחותם ברשת היא גיוס תרומות. בנוסף לכך, נמצאה עלייה של 104% בגיוס משאבים בארגונים, אשר מחלקת פיתוח המשאבים שלהם פעילה ברשתות חברתיות אינטרנטיות.

בעוד ש-40% מהארגונים הצליחו לגייס תרומות באמצעות פייסבוק, כ-80% גייסו $1,000 או פחות בשנים-עשר החודשים האחרונים, בעוד שרק 3.5% מהארגונים גייסו $10,000 או יותר באותה התקופה. לעומת זאת, נראה שלגודל הארגון אין השפעה על הגיוס: 40% מהארגונים שגייסו תרומות באמצעות רשתות חברתיות היו ארגונים שתקציבם נמוך ממיליון דולר.

4.  איך מפעילים את זה?

מרבית הארגונים התלוננו על חוסר מיומנות כחסם עיקרי (באופן מפתיע מחסור בתקציב לא הייתה תשובה שכיחה). אולם, לדעתי, אחד התחומים שלא קיבלו התייחסות מספקת במחקר זה הוא מדידת התשואה על ההשקעה/מאמץ. הערכת ההצלחה של השימוש ברשתות החברתיות הינה המכשול הגדול ביותר העומד בפני השימוש בהן ולהערכתי, מדידה איכותית יכולה להוביל לאימוץ רחב יותר של השימוש ברשתות החברתיות. המחקר הראה שככל שהארגון משקיע יותר זמן בתחזוקת הרשתות כך עולה הציפייה שלו למדידה מדויקת של התשומה מהפעילות. אך עדיין אין בנמצא מדדים ברורים ומקובלים למדידת ההצלחה. האם חשוב מספר החברים/עוקבים שיש לארגון? או מספר האינטראקציות שיש לו עם הקהילה? ואיך מגדירים אינטראקציה?


הביצה והתרנגולת
התחום עדיין נמצא בחיתוליו וארגונים לא מוכנים להשקיע ולהתמקצע בו כל עוד לא ניתן להצביע על התשואה. אלא שתשואה לא תושג כל עוד אין בידי הצוות הכלים המתאימים. לכן, יש לפעול ליצירת חומרי הדרכה, וובינרים (סמינרים אינטרנטיים), הדרכות וכנסים. כמו כן, יש להקים קהילה שתשמש כרשת של ידע בתחום הטכנולוגיה האינטרנטית במגזר השלישי.

על ארגונים חברתיים להתאים את הפעילות שלהם ברשת האינטרנט לעידן הווב 2.0, תקשורת חד כיוונית צריכה להתחלף בדו-שיח. ארגונים אשר יראו בתורמים, מתנדבים ואינדיבידואלים אחרים כקהל אחיד וקונפורמי ולא כאינדיבידואלים רב-גוניים הדורשים מידע מעמיק ולא שטחי יתקשו להשיג את המטרה שלשמה הוקמו.

להלן שתי דוגמאות לארגונים שעושים עבודה נפלאה בפייסבוק:

המשותף לשני הארגונים האלו הוא שהם מעורבים בעמודים שיצרו ודואגים לערב את התומכים בהם בדיונים מדי יום. הם מטפחים קשר אישי עם אינדיבידואלים ומעדכנים את העמוד באופן קבוע עם לינקים למאמרים רלוונטיים, תמונות, סרטונים וסיפורים אישיים.

אם נכנסתם בשבועות האחרונים לאחת מהרשתות החברתיות האינטרנטיות כמו פייסבוק או טוויטר, אז אני בטוח שלא יכלתם להתחמק מעשרות תחינות של מלכ"רים אמריקאים בנוסח של "הצביעו לי" או פרסומים כמו "פלוני בחר להצביע ל…"  כחלק מתחרות/אתגר של בנק צ'יס.

האתגר שהציב הבנק למלכ"רים בארה"ב הסתיים בסוף השבוע האחרון עם זוכה אחד במיליון דולר וחמישה זוכים נוספים במאה אלף דולר כל אחד.

ששת הזוכים בתחרות של בנק צ'יס

לכאורה, כללי התחרות היו פשוטים מאוד. הבנק העניק חמישה מליון דולרים לארגונים עם הכי הרבה תומכים בפייסבוק. בסיבוב הראשון של התחרות מלכ"רים יכלו להציע את עצמם כמועמדים וכל משתמש פייסבוק יכול היה לפזר 20 קולות בין הארגונים. כל אחת מ-100 העמותות שזכתה למספר הרב ביותר של קולות קיבלה 25,000$ ואפשרות להתמודד בסיבוב השני של ההצבעות. הפעם, שווי הפרס הראשון היה מליון דולר וכל אחד מחמשת המקומות הבאים קיבל 100,000$.

עם סיום התחרות, הסתבר שלא הכל היה חלק והועלו מספר רב של טענות לגבי זיופים במהלך ההצבעות. אחת הטענות היא שארגונים יצרו פרופילים חדשים בפייסבוק רק למטרת התחרות. מעשה שמנוגד לכללים ובוודאי שאינו אתי.

בת' קנטר (מהבלוג של בת' – בלוג מומלץ ביותר!) עוסקת באריכות בבעיות שעלו במהלך התחרות, בפוסט שפרסמה. לטענתה, הבעיות האתיות החלו כבר עם ההחלטה של הבנק לפסול חלק מהארגונים שנבחרו בסיבוב הראשון, ללא הסברים מצד הבנק. אבל השאלה העיקרית היא האם הצבעות מהסוג הזה הן דבר חיובי בנוף הפילנתרופי?

אני נוטה להסכים עם ג'ודי סון (גם על הבלוג שלה אני ממליץ בחום), שכתבה, שסוג כזה של פילנתרופיה מזכיר קצת הצבעה על מלך או מלכת הכיתה. זה לא שאני חושב שתחרות היא דבר רע, ממש לא. אבל האם באמת אפשר להגיד שילדים בדרום אפריקה חשובים יותר מתוכניות לעידוד מנהיגות או ממחלה חשוכת מרפא? נכון, אני בטוח שכל פילנתרופ עומד בפני החלטה דומה כאשר הוא בוחר כיצד להשקיע בקהילה, אבל האם באמת אפשר לדון בשאלות עמוקות כאלו עם האצבע על העכבר?

שאלה נוספת, האם הארגונים שהשתתפו באתגר הרוויחו משהו מעצם ההשתתפות? האם השליטה שלהם ברשתות חברתיות (ישנם ארגונים רבים כעת עם עשרות ומאות אלפי תומכים בפייסבוק) תתרום ליכולת גיוס התרומות/מתנדבים או תעזור להם לשנות מדיניות בעתיד?

כמובן שרק ימים יגידו, אבל אם נבחן את ההתנהלות בזמן הקמפיין נראה כי התחינות הנשנות בסגנון  "הצביעו לי" לא התייחסו אלינו (המצביעים הפוטנציאלים) כאינדיבידואלים ובטח ובטח, שהציקו ונכנסו לנו לתוך מסך המחשב, שתי נקודות אליהן התייחסתי בבלוג קודם, שעסק בשפה החדשה של הרשתות החברתיות. האם יוכלו הארגונים האלו לפנות אלינו שוב? או שיתכן שבלחיצה שלנו על כפתור ההצבעה פתרנו את עצמנו מכל מעורבות עתידית כי "כבר תרמנו במשרד"?

ושאלה אחרונה, איך באמת מודדים הצלחה ברשתות חברתיות? מה יותר חשוב, מספר החברים שיש לי בפייסבוק או כמות השיחות שאני מנהל איתם? כמות העוקבים בטוויטר או כמות הציוצים החוזרים (RT) לציוצים שלי? או אפילו האם גודלה של רשימת התפוצה הארגונית שלנו מעיד על עבודת שיווק נכונה או דווקא כמות הפניות שאנחנו מקבלים דרך האתר מעידה על-כך? מה אתם אומרים?

Share/Bookmark

הוספתי סרטון חדש לעמוד ההעשרה באתר האינטרנט שלי.

לאחרונה עודכנה חבילת אנשי הקשר והארגונים לגרסה 1.65. אחד העדכונים שהחבילה מאפשרת הוא המרה טובה יותר של מועמדים להתקשרות (leads) לאנשי קשר. רוצים ללמוד איך להתאים את החבילה למערכת הקיימת שלכם?

צפו בסרטון…וכנסו לעמוד ההעשרה כדי לקרוא עוד על סרטון זה.

רוצים לקבוע מה יהיה הסרטון הבא? הגיבו לפוסט זה…

כמו כן, שימו לב שבתחתית הבלוג הזה (וגם הבלוג הקודם) יש תוסף שמאפשר לחלוק את הפוסט הזה עם אחרים באמצעות רשתות חברתיות ובלוגים. אז אם אתם לא רוצים להגיב, לפחות תשתפו אחרים, טוב?
Share/Bookmark

נתבקשתי על-ידי עורך הבלוג "חורים ברשת", גל מור, לכתוב פוסט על תפקודם של המועמדים לראשות הממשלה (בבחירות האחרונות) בפייסבוק. הפוסט עוסק במחקר שערכתי במסגרת לימודי בחוג לתקשורת של האוניברסיטה העברית, אשר את ממצאיו פרסמתי בעבר בבלוג זה.
הפוסט פורסם היום ואתם מוזמנים להכנס ולהגיב.
הנה הלינק:

התגובה של עפרה לפוסט שלי על רשתות חברתיות ובחירות גרמה לי לחשוב על השפה החדשה, שהרשתות החברתיות האינטרנטיות דורשות מאיתנו. אני חושב שישנם שני שינויים עיקריים:

  • שיווק חד צדדי עבור לקוח פאסיבי מוחלף בהדרגה בשיווק המערב את הלקוח ולא מפריע לו.
  • שיווק הפונה למיינסטרים ורואה בקהל הלקוחות כאחיד וקונפורמי איננו נכון עוד, יש לראות בהם כאינדבידואלים רב-גוניים הדורשים מידע מעמיק ולא מידע שטחי.

לרשתות החברתיות יש כוח רב ויכולת לשנות (אני יודע שכאן אני נכנס לדיון עמוק יותר על קהילות אמיתיות מול קהילות וירטואליות… אולי אתייחס לכך בפוסטים עתידיים) שתי דוגמאות מעניינות (ומאוד שונות) הן המאבק שניהלו צרכני חברת קדבורי (Cadbury) להחזרת מוצר שהחברה הורידה מהמדפים ו"מהפכת הטווטיר" במודלדובה. אלו רק שתיים מתוך מאות של דוגמאות למאבקים שהחלו כמאבקים אינטרנטיים מבוססי רשתות חברתיות והביאו לשינויים "בעולם האמיתי". ואיך אתם משתמשים ברשתות החברתיות כדי להביא לשינוי חברתי?

cadbury1

Cadbury

בהמשך לבלוג הקודם, שעסק ברשתות חברתיות ובחירות, מצאתי כתבה שמצביעה על 10 סיבות למה רשתות חברתיות לא מחליפות את הדוא"ל, הנה חמשת הראשונות:

  1. אנשים עדיין שולחים מכתבים בדואר, למרות שיכלו לשלוח הודעת טקסט, דוא"ל, לצלצל, או לעדכן את הסטטוס שלהם.
  2. הרישום לרוב אתרי האינטרנט נעשה באמצעות כתובת דוא"ל. חלקם מתחילים להטמיע קישוריות לרשתות חברתיות, אבל גם במקרים אלו הם מאפשרים רישום באמצעות דוא"ל.
  3. רשתות חברתיות משתמשות בדוא"ל כדי לשלוח עדכונים על המתרחש בהן.
  4. דוא"ל הוא בינלאומי ואילו רשתות חברתיות הן לוקליות.
  5. יש עדיין מספר רב של אנשים שלא מעוניינים להצטרף לרשתות חברתיות וסיפורים על גניבת זהות, פרטיות וכדומה מונעים הצטרפות של רבים.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

אני לא בטח שהשתכנעתי, אבל אשמח לשמוע מה אתם חושבים.